Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 49

45 מלח א), אבל שמעתי משרפות מים, מים חמין כמן חמי טבריא, ופתרון ראשון עיקר; (י״ג) כל הערים העומדות על תילם, פתרי כברייתו שלא היו ערים בצורות חומד. גבוהה דלת־ם ובריח. לא שרפם ישראל זולתי [את] הצור לבדה, לפי שהיתה עיר בצורר וראש לכל הממלכות שרפה יהושע: (ט״ו) כאשר צוה ה׳ את משה עבדו, שלא להחיות בהן כל נשמה, ובן צוה משה את יהושע דכתיב ונתנם הי לפניכם ועשיתם להם ככל המצור. אש,־ ציויתי אתכם (דברים ל״א הי). וכן עשה יהושע, כמו שקראת בעיניין שלא השאיר כל נשמה. לא הסיר מכל אשר צוה ה׳ את משה, באותו לשון שהזהירו הקב״די בתהילת הספר, רק הזק ואמץ מאוד לשמור ולעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו (יהושע א׳ זי) באותו לשון מעיד עליו הכתוב שעשה הכל כמו שנצטווה דכתיב לא הפיר דבר מכל אשר צוה ה׳ את משה: (י״ח) ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה, כלומר אעפ״י שכתובות אילו המלחמות זו בעד זו לא היו בפרק אחד: (כ) לבלתי היות להם תחינה, שלא להוננם, שאילו היו משלימין עמהם לא היו נלחמים והיו מרחמין עליהם; (כ״א) הר ישראל, זהו הר אפרים שנקרא בתלמוד הר המלך בי: ייב. (ב) ותוך הנחל, אילו נסין שבנחל: (ז) ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירושה כמהלקותם, ועד ג) ההר החלק, תרגומו טורא פליגא שחולק בין הר יהודה להר שעיר, והד זה משופע מחציו כמין גג, כל ששופע ויורד כלפי דרום קרוי הר שעיר, כל ששופע ויורד בלפי צפון נקרא הר יהודה והר אפרים. בעל גד טירייל בלעי: (ח) בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובננב, כך תהא מצרף את שתי מקראות הללו, כעיני־ן הזה נתנה יהושע ירושה במחלקותם שלא היה אחד מישראל שלא היה לו בהר ובשפלו של הר למטעת כרמים בהר ובשפילו וכן בערבה לזרע השדה, ובן באשדות משפך מים היוצאים בבקעה ובהר להשקות את השדות וכן במדבר למרעה בהמה גסה וכן בארץ הננב למרעה בהמה דקה. החתי והאמורי, כך חילק להם כל ארץ שבעת עממים הללו: י׳ג. (ב) כל גלילות הפלשתים, כל יושבי חוף הים הגדול: (ד) הם חמשת סרני הפלשתים העזתי וכוי, בדבר זה תמהו רבותינו במס׳ חולין י) בתחילת המקרא בא לימנות חמשה דכתיב חמשת סרני פלשתים ומסיים בששה ונתנו תשובה לדבר ואמרו עוים מתימן באו דכת׳ בסמוך מתימן: (ו) אנכי אורישם מפני בד ישראל רק הפילה לישראל בנחלה כאשר צויתיך, על ידי מיטה כי אתה תביא את העם הזד, אל הארץ ונוי ואתה תנהילנה אותם (דברים ל״א וי), וכשנאמר מקרא זה לא א) עיין רש״י• ב) לא ידעתי אל איזה מאמר כוון המחבר. Q בכ״י: מן. ך) עיק חולק ם׳ ע״ב.