Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 48

44 ויום שלם הוא ב״ד שעות ומחצית היום עד שתשקע החמה ו׳ שעות ומעלות השחר עד חצות היום ד שעות נמצא אותו היום מזריהתו ועד שקיעתו שלשים ושש שעות: (י״ד) ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה׳ בקול איש, ואם תאמר הלא להזקיה מלך יהודה נתארך היום כמו בז, תשובה לדבריך הזקיה לא ביקש אות זה שיתארך לו אבל הק׳ נתן לו דכתי הנני משיב את צל המעלות וגוי (ישעיה ל־ה הי) אבל זה ביקש רבתי אז ידבר יהושע לה׳ וכת׳ לשמוע ה׳ בקול איש למדת שביקש. כי ה׳ נלחם לישראל, ולאהר שנלהם הק׳ בישראל ועשו בשונאיהם ברצונם שב יהושע ובל ישראל עמו דכת׳ (ט־ו) וישב יהושע ובל ישראל עמו אל המהנה הנלנלה, ובעוד שהיו ישראל נלחמים בם ראו המשה מלבים שה׳ נלהם לישראל ובחזו להם רבתי (ט״ז) וינוסו חמשת המלביס האלה: (י״ה) והפקידו, הפקידו עליה פקידים לשמרה, במו ויפקד המלך פקידים (אסתר בי ני): (כ) ויהי בבלות יהושע ובני ישראל להכותם ונוי והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ערי המבצר ולא יבלו עוד לרדוף אחריהם: (כ״א) וישובו כל העם אל המהנה, אבל אל יעלה על דעתך שלאחד ששבו יהושע ובל ישראל עמו אל המחנה הנלנלה הונד לו ליהושע לומר נמצאו המשת המלכים, אם אתה אומר כן נוקשת באמרי פיך כשאתה קורא ויאמר יהושע גולו אבנים גדולות ונו׳ (פסוק י*ה) ואתם אל תעמודו רדפו אתרי אויביכם (פסוק י׳יט) לדבריך בבר עמדו מלרדוף ושבו להם הגלנלה במו שבת׳ למעלה בעידן וישב יהושע ונד אלא על בורהך הכתוב חוזר לו לעידן הראשון ומלמדך האיך אירע מעשה, שבעוד שהיו ישראל נלחמים בם ברחו להם דבת׳ וינוסו חמשת המלכים ואותה שעה ויונד ליהושע ויהי ככלות ונו׳ במו שמפורש למעלה: (ב־א) לא הרץ לבדא) ישראל לאיש את לשונו, ולא הרץ כלב את לשונו. כמו ולבל בני ישראל לא יחרץ בלב לשונו (שמות י״א ז׳). ויש מקומות הרבה שקיצרו הכתובים את לשונם ולא ביהנו את דבריהם באר היטיב וסמבו על אנשי לבב הקוראים בהם שיבינו בדבר, במו אל תשלחנה בחילו ביום אידו(עובדיה א׳ כ־נ) שפתרונו אל תשלחנה ידיך בחילו, ובן פירש יונתן בתרגומ, ובמו רקחו האנשים מצידם (יהושע ט׳ י־׳ד) שפתרונו רקחו האנשים את דבריהם מלחם צירם שראו אותו יבש, ובמקצת שפירשתי ישמע הכם ויוסיף לקה: (ב״ד) שימו את רנליבם על צוארי המלבים האלה, לקיים מה שנאמר ואתה על במותימו תדרוך (דברים ל״ג ב״ט): (מ) והאשמת, בתרגומו משפך מרמתא, הם יושבי סלע שדרים במקום שמים מבעים מן ההר: (מ״ב) לכד יהושע בפעם אהת, בפרק אהד: י׳א. (ב) נפות דור, שבונות דוד, בלע קונטרידשב): (ח) משרפות מים, תרגומו הריצי מיא, החצין ונעיצין של מיס שהן מלוחים ששורפים אותן מים להוציא מהן א) בב״י : אי*. ב) conträes.