Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 46

42 עליהם ישראל לא תהיה בל נשמה (שם ט״ז) ת״ל ובקרבו הם יושבים: (כ״נ) ולא יב־ת מנם עבד וחוטני עצים [ושאבי מים]א) לבית אלהי, אמר להם אתם רמיתם אותי לומר לא משום יראה באנו אלא לשם ה׳ אלהיך לעבוד את אלהיך ועתה כדבריבס כן הוא לא יכרת מכם עבד והוטבי עצים לבית אלהי, אתם אומדים עבדיכם אנחנו, לפיכך (כ־ז) ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושאבי מים לעדה, כלו,-) ביום ההוא שלא נבחרה עדיין מקום למזבח נתנם להיות חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולאחר שיהא מקום נבחר למזבח ולארון נתנם להיות חוטבי עצים ושואבי מים למזבח עד היום חוה כלוי לעולם, ולכך בתי ולמזבח ה¬ עד היום הזה אל המק׳ אשר יבחר, אבל מה שנתנם לעדה לחוטבי עצים ושואבי מים לא היה יי אם ביום ההוא לימים מועטין, כל הימים שכיבשו ושחילקו הם נתונים לעדה להפיס דעתו של עדה עד שבאו ישראל לשילה וישכינו שם את אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם שמאותו היום ואילך נתונים למזבח לעולם דכת׳ ולמזבח ה׳ עד היום הזה אל המקום אשר יבחר, תדע שכן הוא שלמזבח הם נתונים לדורות שכן הוא אומר לא יברת מכם (איש) עבד והוטבי עצים ושואב• מים י•) לעדה אלא ויתנם יהושע ביום ההוא לזמן מועט: ר (ח) אל תירא מהם כי בידך נתתים, כבר נתתים בידך מימי משה רבך דבת׳ ונתנם ה׳ לפניכם ונו׳ (דברים זי כינ): (י) ויד,ומם ה׳ לפני ישראל, בכל מקום סתם לך מהו מהומה ופירש במקום אהד ומשם תלמד לכל המקומות כמו שמפורש בל״ב מידות שאנדה נדרשת דבר הסתום במקום אהד ומתפרש במקום אחר כיצד? ויה• שמואל מעלה העולה ופלשתים ננשו למלחמה בישראל וירעם ה׳ בקול נדול ביום ההוא על פלשתים ויהומם (שמואל אי ז׳ יי) כאן לימדך שמהומה על •די קול גדול ומכאן תלמוד מה הוא מהומה בכל מקום שנמצא מהומה סתם: (י״ב) אז •דבר יהושע לה,, בקש רחמים לה׳ שתעמיד לו המה ושמע הקב ■ה לתפילתו וצוד, הקב"ה לחמה לעיני כל ישראל שתעמוד לפני יהושע דנת׳ ויאמר לעיני (כל) ישראל שמש בגבעון דום פתרונו המתן ד) כמו דום לה׳ והתחולל לו (תהלים ל״ז ד) ובמו דומו עד הניענו אליכם (שמואל א׳ י־׳ר ט׳). ולא יעלה בדעתך שתאמר שיהושע בעצמו יצוד. לחמה שתעמוד לפניו מכמה תשובות שיש בדבר, אחת שאם כדבייך שהוא בעצמו שלט בה לצוותה שתעמוד בפניו לא היה לו למקרא לומ,־ אז ידבר •הושע לה׳ אלא אז •דבר יהושע לשמש ולירה, ועור הו למד דבי זה מדבר הלמד מסופו, מהו אומר בסוף העני ן לא היה כיום ההוא [לפניו ולאחריו] לשמע ה׳ בקול איש (פסוק י״ד) ואם כדבריך שהוא בעצמו א} השלמתים עפ'׳* הכתוב. ב) עיין רד״ק. מכא; ואילך כנראה ים איזה ב^בזל א* הסרון דברים בבי׳י ידעת הר' באמבערגער גי׳י עורך ספד השנתי הזד, ואולי יש לתקן בזל: הרע שבן הוא . . . ושואבי מים אבל באן לא כתב א^א זיתגס יהושע ביזם ההוא חוטבי עצים ושואב' מים לעדה, ביום ההוא לזמן מועט. ך! עיין פירש״י עפ״י »שלמו של מקרא.