Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 45

41 טלאי על טלא,א), ניקודים, שמכניסו לתנור וממתין עד שיקדם עורו מהמעלה וכשיקרמו פניו מוציאו ועושדיו בקעים שיריא חמימות התנור שולט בכולן ומניחו בתוך התנור עד שיצנן התנור ומוציאן ואינו מתעפש לזמן ארוך, ניקודים בשקו־יט בלע״זב): (ו) מארץ רחוקה באנו, אנו מאותן העדים שאתם מצווין עליהם להשלים עמם ולא להחרימם אם משלימים עמכם, הידד בן תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאוד (דברים כ׳ י־ד) ואנו מארץ רחוקה מאד באנו: (ז) אולי בקרבי אתה יושב, מאותם שכת׳ בהן לא תכרות להם ברית ולא תחנם (שם ז־ בי) לא ישנו בארצך ונו׳ (שמות כ״ג ל־ג) ואיך אכרות לך ברית: (ה) עבדיך אנחנו, מאותם הערים הרחוקות שכת׳ בהן והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיה לך למס ועבדוך (דברים ה׳ י׳׳א) וזהו פתרונו של עבדיך אנחנו, מי אתם, מאיזו אומה אתם. ומאין תבואו, ומאיזה מקום אתם. אחר שאמרו לו ליהושע מארץ רהוקה באנו מן הערים שאתם מות־ים להשלים עמהם מה צורך שוב לומר להם מה אתם? ישלים עמהם לאלתר, אלא כיון שאמרו לו מארץ רחוקה באנו אמר להם יהושע מאיזה עם אתם ומהו שם מקומכם שאבדוק אחריו אם יש כאן שום אדם שמכיר אתכם ואת מקומכם ויאמנו דבריכם ולא תמותו ואם היו משיבין היד אנחנו ומקומינו גבעון והכפירה נמצאו את עצמן הם מח־יבין, אלא כך אמרו לו, מארץ רחוקה מאד באו עבדיך, כלו׳ לא מפני שום ירא־ באנו אליך שאין אנו מאותן אומות שכת׳ בהן כי הה־ם תחרימם (שם שם י־ז) ולא מן הערים אשר סביבותיכם הסמוכות לנבולכם, מאותן שאתם מותרים להשלים עמם שעשינו דבר זד. מדאגה מדבר לאהר שמכבשין את ארץ ישראל אתם צרים עלינו ומחריבין את ארצינו לכך השלמנו, שכל כך אנו רחוקים מאור מכם שאין באן אדם שיהא יכול לבדוק אחרינו לשאול לו מהו שם אומה זו ומהו שם מקומם שאין שום אדם כאן ששמע [שם] י) אומה שלנו ושם מקומינו מימיו, ואם תאמר מאחד שלא * מדאגה עשינו זאת מה ראיתם לבקש דבר זה שאכרות לכם ברית, לא משום יראה אלא לשם ה׳ אלהיך להתגייר, ואם תאמר מח ראיתם להכיר באלהותו, כי שמענו את שמעו ואמרנו יי) אליכם עבדיכם אנחנו מדצונינו נעבוד אתכם בעבדות מם ובלבד שתכרתו לנו ברית שאם תהא שום אומה מתגרה בנו שתבואו אתם לעזור אותנו: (י״ד) ויקהו האנשים מצירם, ויאמינו האנשים לדבריהם, ומה ראו שהאמינו בהם, מלחם שבידם שראו שהיה יבש ומנעלים בלות ומטולאות שברגליהם ומשמלות בלות שעליהם היו סבורים שכדבריהם כן הוא, אמרו צירם מוכיח עליהם שבודאי מארץ רחוקה באו ותרגומו מוכיה על הפתרון שהוא וקבילו גבריא לפתנמיהון י). ואת פי ה׳ לא שאלו, באורים ותומים: (ט״ז) וישמעו בי קרובים הם אליו, הם אמרו [מארץ רהוקה] מאודי) באו עבדיך ואין הדבר כן אלא קרובים הם אליו שהרי כשנסעו בנ״י באו לעריהם ביום השלישי, ושמא תאמר וודאי קרובים הם אליו בסמוך לארץ ישראל היו יושבים על הספד אבל לא היו מן האומות שנצטו א) עיין ברמת מ״ג ע״ב. ב) bisquit ך) בכ״י: ויאמינו. ך) כך השלמתי לפי משמעו,r הענין.!ק) בכ״י: ואמרתם. ח רש׳יי פירש בדרך אחר ושמך על דברי הכתוב בשמות כ״א י״ג. ן) השלמתים על פי הכתוב.