Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 44

40 ובן בסיני וכן באהל מועד הברכה קודמת לקללה ומה קללה בלויים אף ברכה בלויים ומה קללה בקול רם אף בדיה בקול רם ומה קללה בלשון הקודש אף ברבה בלשון הקודש ומה בקללה אילו ואילו עונין אמן אף בבובה אילו ואילו (א) ויה• בשמוע בל המלכים, שיהושע היה מהרים את הערים זו אהד זו: (ב) ויתקבצו יחדיו, פה אהד, אין אהד מהם מעכב שיאמר אוי להם מי יכול לעמוד בפני האלהים האדירים האלה ולא טוב לנו שנשלים עמהם בענין שעשו יושבי נבעון או נפנה בפניהם את הארץ, אלא א) הסכימו כלם להלהם עם יהושע בעיניין שני לא היתד, עיר אשר השלימה [את ישראל] בלתי ב) החוי [יושבי נבעון] וגו־ ב* מאת ה׳ היתד, לחזק את לבם לקראת המלחמה [את ישראל י)] למען החרימםי•)(יהושע י״א, י־ט־כ׳): (נ) ויושבי נבעון שמעו את אשר עשה יהושע לידיהו ולעי, שלא השאיר בה בל נשמה ולכד את העי בערמה על ידי האורב ששם לעיר מאחריה: (ד) ויעשו נם (הם) [המה] בערמה, כשיי) אבל יש עליו תשובה, אם מצאת שלכד יהושע את שניהם בערמה יריהו ועי אז היה הדבר נשמע לאוזן ומתקבל, אבל כשאתה מפרידם זו מזו שיחתה את בעצמך את דבריך, לכן טול לך טעם שווה בשניהם, וכן תפרש, ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה, מעשה שעשה יהושע שלא השאיר בהם כל נשמה, ויעשו נם המה מעשה כדי להציל את נפשם, וישלימו את בנ״י ויעבדום, ושמא תאמר האיך השלים יהושע עמהן, ועובר על מה שכתוב לא תהיה בל נשמה (דברים כ־ ט־ז) לבך בא הכתוב להשיב תשובה עליו בי בערמה עשו להם שלא הכיר י) בהם יהושע וכל ישראל כי בקרבו הם יושבים, ומדרש אגדהה) יש ויעשו נם המה בערמה, כאן למדך הכת־ שכבר עשו אחרים כן בימי מיטה ונתנם להוטבי עצים ושואבי מים רבת׳ מהוטב עציך עד שואב מימיך (שם כ״ט יי). וילכו ויצטיירו, נעשו צירים שלוחים לאנשי מקומן במו שמפורש בעיניין ויאמרו אלינו זקינינו וכל יושבי איצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו ט) לקראתם ונוי (להלן פסוק י״א). ויש ספרים שכת־ בהן ויצטיירו עשו כל להם צידה יבש היה ניקודים באילו מארץ רחוקה מאוד באו, אילו ואילו מביאין ראיה לדבריהם ולא הכריעו אלו את אלו, נם בדבר הזה אין לברר הנכוחה זולת אלהיני, אבל לב• נוטה אהד הספרים שכת׳ בהם ויצטיירו מדבר הלמד מעיניינו שלמד כעיניין זה בכמה מקומות מה ראו על ככה לעשות צידה זו כדי שיתקבלו דבריהם שיראו האנשים צידה שלהם ובדבר זה יהיו ניכרים כי רהוקים המה מהם הה״ד ויקהו האנשים מצידם (פסוק י״ד) ומפרש עוד בעיניין זה להמנו חם הצטידנו אותו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש (פסוק י׳־ג), על כל דיבור ודיבור חוזר על הצרה. ומצוררים, מלאים קשרים מרב יושנן: (ה) מטולאים, א) עיין רד״ק. ב) בב״י: מלכי. ן;) השלמתי עפ״י הכתוב. ך) השלמתי ג,‘ב עפ״י הכתוב. in בב״י: החרימה. ן) בן הזא בכ״י, ואולי עגיגו: כמו שכתוב למטה. ץ) בכ׳'י: הכירי• ח) עיין בתנחימא פ, סיבים על פסוק זה. ט) בכ״י : וילכו.