Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 39

85 בשבת או׳ מוספי שבת ומומפי יום הכפורים נעימה ונקריב לפדן־ באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך כאסור. וביום השבת שני כבשים בני שנה וכוי זה קרבן שבת וקרבן יום הכפורים נאמר לפניך ובעשור לחדש השביעי . . . ושני תמידין כהלכתן. אבל אנהנו חטאנו טעינו והרשענו ומרדנו וסרבו ממצותיך . . . ואנחנו הרשענו. שם שו׳ י״ד־ט״ו ליתא בן וא. שם שוי י״ז עד שו׳ כ׳ (וקיים לעד) ליתא בן וא ובן איתאז ויש שאומר מלוך על כל העולם כלו וכו׳. שם שו׳ כ׳ ן וא גורסין: כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון *[ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח אלא אתה] [ודברך אמת וקיים לעד] באיי . . . שם שו׳ כ״ב עד ל־ו ליתא בן וא. דף מ״ח: שו׳ נ׳ ן וא גורסין: למנוחה ואת יום הכפורים הזה. שם קודם ואומר א מוסיף: ומזכיר וביום השבת שני כבשים וגוי זה קרבן שבת ובקרבן ייה״כ נאמר ובעשור לחדש השביעי הזה כוי וחותם מקדש השבת וישראל ויום הכפורים רצה . . . שם שו׳ ו׳־ז׳ א נורס: וש־צ היורד לפני התיבה אומר מגן ואומר רצה והנחילנו וזכרנו. ואם רצה לומר במנן ומחיה פיוט בל מה שירצה יאמר ובמי כמוך אב הרחמים ובאתה קדוש ובכן. שם שוי ט׳ אחר להמעיט א מוסיף: ואם ירצה הצבור לומר קרובה או כגון אשען במעש אזרחי. שם שר י׳ בא ליתא: וי״א אזכיר סלה וי״א אתה כוננת ון גורס: שבעת ימים אזכיר סלה. שם שר י*נ אחר טורח צבור א מוסיף: ואלו הן חמש סליחות כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים כר. אל ארך אפים אתה. וירד ה׳ בענן. ואו׳ סליחה וכך כוללן ואו׳ וכשחטאו ישראל במדבר כו׳ ואו׳ ודוי אתה יודע. שם שו׳ כ׳ א נורם: לא קרובה ולא רחמים. שם שו׳ כיב א גורס: נטרונאי גאון מחסיה. שם שו׳ כ׳ז א גורם: בשחרית או׳ ז׳ ובמוסף ו׳ במנחה ו׳ ובנעילה נ׳א). שם שו׳ כ״ט בא לא נרם: ויורד ש״צ לפני התיבה. שם שו׳ ל׳ ואם רצה עד ואומר ליתא בא. שם שר ל״א־ל״ב א נורם: אתה בחרתנו כמו בשחרית ואו׳ וידוי ואחר תפלתו מה נאמר לפניך ואתה יודע ויורד ש״צ לפני התיבה ואו׳ מנן ומחיה והמלך הקדוש ואתה בחרתנו עד שמגיע לפני ה׳ תטהרו ומתחיל כי לא על צדקותינו כי על רחמיך הרבים ואומר ג׳ סליחות ואח־כ וכשחטאו ישראל במדבר ומסיים כי אתה פולחן. א) נראה שצ״ל ג׳ כמ״ש להלן ש1' ל״א—ל״ב.