Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 38

שם שוי ל, אהד *מעות א מוסיף: ומתפלל תפלת מנתה ומתודה בתפלת המנחה קודס סעודתו כמו שאמרו הבמים(יימא פ״ז:) מצות וידוי ערב יום הכפורים ... שס שר לייא (מובל אדם) עד שר ל*נ(וביצד) ליתא בא ושס נמצא: מתודה אדם (יומא פ״ז:) קודם איילה ושתיה שמא תמרף דעתו בסעודה הלכך חייב אדם להתודות קודם איילה ובאיזה צד ... דף מיז. שר ה׳ א נורס: אבינו מלבנו אין לנו מלך ואומר תתקבל ואין נופלין על פניהם והולכין לבתיהם ואובלין. שם שר ח׳ א נורם: ובך אמר רב נטרונאי נאון. שם שר יי אחר שהחיינו א מוסיף: ואה": מתחיל והוא רחום. שם שר ב־א אחר לומרו א מוסיף: עליו זהו מנהג ספרד וליתא בא: אבל שניו . .׳ . ואסור לעשות בן. שם שר כ־נ ז וא נורסין: וסדר המש תפלות. שם שר י״ז קודם אתה בחרתנו א מוסיף: וחותם בא־י המלך הקדוש. שם שר כ״ה בן וא ליתא: את יום מקרא קדש הזה את יום סליחת העון הזה. דף מ״ז: שר ה' p לא נרס: וסילוק . . . עירך וכר. שם שר טי אהה וידוי א מוסיף: אבל חטאנו, ודניאל, לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים. עזרא הסופר אמר לפניך ... עד כי אסלה לעונם ולחטאתם לא אזכור עוד. שם שר בי אחר ההזן א מוסיף: ואומר פסוקי דזמרא תהלתן ברוך אשר קבמ״ו על נטילת ידים. ברוך אשר יצר את האדם, אלהי נשמה שנתת בי עד ויכריע ביניהם ואומר זמירות של יום הבפורים. שם שר ב״א בא לא נרס: שבת . . . בתהלה. שם שר ביב עד כ״ז p נמצאו כאן המזמורים האלה: י״ז, כיה, י״ט, ל*ב, ל״ג, ס"ה, ל״ד, נ־א, צ׳, פיו, צ־א, ס״ז, קלייה, ק־נ, ק״ד, קכ״א, קב״ג, קכ״ד, ק״ל, קל״ו. ובא איתא: י"ז, י״ט, כיה, ל״ב, ל״נ, ליד, ס״ה, קלייה, מ״ז, פ״ו, ק״נ, ק״ד וכר. שם שר כ״ז ז לא נדם: וגומר כל הזמירות. ובא לא נרס: ויש שאומרים עד דזמרא (שוי בייט) ומוסיף: מזמור שיר ליום השבת וכו׳ יהי כבוד ואו׳ נשמת. שס שר ל״ב ץ נורס: והאל הקדוש. דף מ״ח. שו׳ ני א נורם: עד סוף פסקא ומפטיר. שם שוי ה׳ קודם ואו׳ אשרי א מוסיף: ובא לציון גואל ושל אחריו ואני זאת בריתי. שם שי ר־הי ן נורס: ואו׳ מנן זכרנו מחיה מי כמוך ומלך הקדוש ובכן ובכן והותם בברוך המלך הקדוש. ובא איתא: מנן ומחיה והמלך הקדוש וקודם שיאמר המלך הקדוש אומר ובבן ובכן ובכן כמו בערבית ושחרית וחותם המלך הקדוש ואו׳ אתה בחרתנו. שם שר י״נ ן מוסיף: ובעשור לחדש הזה , . . ויש או׳ כשמגיעין כאן עלינו לשבה ואו׳ אלהינו, ובא מוסיף: ובעשור לחדש השביעי־ הזה וגוי. ואס הל