Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 31

ויום הג השבועות הזה זמן מתן תורתינו ומי שרוצה להזכיר הפסוקים יאמר וביום הבכורים והקרבתם עולה וגו, ומנהתם ונסכיהס כמדובר וכו־ ומי שהושש שמא יטעה ואינו מזכיר פטור וסודר התפלה ושליה צבור כיון שמגיע איש כמתנת ידו מתהיל אזהרות. ויטו׳ כיד (גלינו) עד שוי ב־ה ליתא בן. -שם יטו׳ כ״ה א גורם: ש״ץ כיון שמניע כברכת הי אלהיך אשד נתן לך מתהיל אזהרות ביום ראשון והם כתובות בסדר. שם׳ שו׳ ל״א ליתא בן. דף מיג: שו׳ ב׳ עד שד ה׳ ן גורס: נהם ה׳ את אבלי ציון ואת אבלי ירושלס ואת העיר האבלה הבזויה והשוממה מבלי בניה היא יושבת וראשה הפוי כאשד. עקרה שלא ילדה ויבלעוה לגיונות וירשוה עובדי פסילים ויטילו את עמך להרג ויהרגו בזדון הסידי עליון על כן ציון במד תבכה וירושלים תתן קולה לבי לבי על חלליהם מעי מעי על הרוגיהם כי אתה . . . שם שד כ, ן גורם: ראש ישיבה וא גורם: גאון. שם שוי ל• א גורס: אין עושין כן כל עיקר. וליתא שם: וזה שיש לו עד ישתה יין (שד ל״א.) שם שד ליב א גורס: להבדיל על היין במוצאי. דף מ־ד. שד ד ן וא גורסין: במשנה במדרש * [בתלמוד] בהלכות ובהגדות. שם שד כ־ב (והלכתא) עד שוי כ״ט (וגד) ליתא בא. שם שד כ״ו אהר בטילין ן מוסיף: רשב״ג אומר יעשה כל אדם עצמו כתלמיד הכם (תענית לי:). דף מ״ד: שד ח׳ ליתא בא ובמקומה גורס: ואומר אתה קדוש וקודם שיהתום המלך הקדוש אד ובכן. ובן נמצא שד י־ד עד טיו קודם שד טי ומוסיף שם אחר שיחתום המלך הקדוש אד ובכן. דף מיה. שד י״א קודם והכי ן וא מוסיפין: ויום הזכרון הזה — שם ן גורס: רב יהודאי גאון דל ובא איתא: רב יהודאי ריש מתיבתא. דף מ״ה: שד ייח קודם ומפטירין ן וא מוסיפין: ומפטיר קורא כאתמול ובחדש השביעי. שם שד ל״ג (ומה ראו) עד דף מ״ו. שד ג׳ (הנביאים) ליתא בא ובן ליתא מן שד ליד (לומר לך) עד דף מ־ו. שד י׳ג. דף מיו. שד כ״ו ן וא גורסין: ואד אבות ומזכיר זכרנו ובגבורות מזכיר מי כמוך אב הרחמים ובקדושת השם אד תן פחדך. שם שד כ״ט קורם על כן ן וא מוסיפין: *[ונהגו בספרד לומר] אוחילה לאל אחלה פניו אשאלה ממנו מענה לשון אשר בקהל עם אשיר עוזו אביע רננות בעד מפעליו לארם מערכי לב ומה־ מענה לשון. ה׳ שפתי תפתה ופי יגיד תהלתך [יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי באיי למדני חקיך]. בכ״י בריטיש מוזעאום אשר על פיו נדפס הסדר בווארשא נמצא כאן: ולא מצאנו בסדר אוחילה אבל בספרד נהגו לאמת. וחמיפיס שגה בזה ועשה ממנו הערה 88 ע״ש1