Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 24

שקורא בתורה, ובנביאים ולא יברך לא לפניה ולא לאחריה שבך אמרו הבנודם (שם פ״א ם־א) לא פהות ולא יותר. ואסור לכפרים ולעיירות גדולות ולכרביס שאין מוקפין הומה מימות *הושע בן נון לקרות את המגלה ולקרא בספר תורה בויבא עמלק ולהזכיר על הנסים בין בתפלה בין בברכת המזון אלא יום ארבעה עשר לבדו וברכים המוקפין הומה מימות יהושע בן נון קורץ בט״ו באדר בלבד וכן הלבתא. ראש הדש אדר הסמוך לניסן שהל להיות בערב שבת מקדימין וקורין בפרשת שקלים שהיא כי תשא משבת שעברה שהיא כ״ה בשבט ומפטירין במלכים [ויכרות ידדידע את הברית] בן שבע שנים יואש במלכו ובשבת שנייה שהיא שנים באדר מפפיקין. ובשבת שלישית שהיא תשעה באדר קורץ זבו- את אשר עשה לך עמלק ומפטירין בשמואל כה אמר ה׳ צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק. ובשבת רביעית שהיא י״ו באדר מפסיקין. ובשבת המישיר. שהיא ב״נ קורץ פרה אדומה ומפטירין ביחזקאל וזרקתי עליכם מים טהורים. ובשבת ששית שהיא ר״ח ניסן מביאין שלש תורות וקורץ אהת בעדנו של יום ואהת בשל ראש חדש ואהת של החדש הזה לכם ומפטירין כל עם הארץ. ובד מקלע דה אדר הסמוך לניסן להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורץ אחת בעדנו של יום ואחת בשל ראש הדש ובאחת קורץ מן כי תשא עד ועשית ומפטיר ביהוידע בן שבע שדם. בשדיה שהיא שמנה באדר מוציאין שהי תורות אהת של פרשה ואהת של זכור וקורא זכור את אשר עשה לך עמלק עד סוף העדן ומפטיר בנביא כה אמר ה׳ פקדתי, בשלישית שהיא מיו באדר מפסיקין. ברביעית שהיא ב־ב באדר מוציאין שתי תורות אהת של פרשה ואהת של פרה אדומה ומפטיר ביחזקאל בן אדם בני ישראל יושבים על אדמתם. בהמישית שהיא כ־ט באדר מוציאין שתי תורות אהת של פרשה ואחת •טל החדש הזה לכם ומפטיר כל עם הארץ. ואם הל להיות בשני בשבת מקדימין וקורין בשבת שהיא כ״ה בשבט פרשת שקלים. ובשנייה שהיא ששה באדר מפסיקין. ובשבת שלישית שהיא י*נ באדר קורץ זכור. ובשבת רביעית שהיא עשרים באדר קורין פרה. ובשבת המישיר. שהיא עשרים ושבעה באדר קורץ ההדש. וכשיזדמן דיה אדר ברביע• בשבר. מקדימין משבת שעברה שהיא כ־ו בשבט וקורץ בפרשת שקלים. ובשבת שנייה שהיא ארבעה באדר מפסיקין. ובשלישית שהיא ייא באדר קורץ זכור. וברביעית שהיא י״ה באדר קורין פרה. ובחמישית שהיא כיה באדר קורין החדש. ואלו הן הימים שהל בהן דה אדר הסמוך לניסן שבת ושני בשבת ורביעי בשבת וששי בשבת זבדיו סימן. ואלו ימים שמפסיקין בהם אם חל בשבר. מפסיק־ן בט״ו באדר זט״ו סימן. ואם הל בשד בשבת מפסיקין בששה באדר ב־ו סימן. וכשיהיה ברביעי בשבת מפסיקין בארבעה באדר דד סימן. וכש־בא בשש• בשבת מפסיקין בשנים באדר ובששה עשר באדר וכי״ו סימן