Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 21

17 וודר (שם ל״ב.) משה תיקן להם לישראל שיהו שואלץ ודורשין בעדנו של יום הלכות פסח ורו׳ ואם אתה אומר - בעדנו של יום פעמים שבאת תענית בבראשית פעמים בויקרא פעמים בוידבר מה עדן פרקים אלו לתענית צבור תענית צבור צריך לקרות בדברי רצוי בדברי בקשה ואין פרשה ששוה לדברים הללו אלא פרשת ויהל משה שכך אמרו הימים (ר״ה י״ז:) ויעבר ה׳ על פדו א״ר יוחנן מלמד שנתעטף כבוד הקב״ה כשליה צבור היורד לפני התיבה וירד לפני משה ואמר לו יעשו ישראל כסדר הזה בשעה שהוטאין ואד מוהל להם על כל עונותס אבל בעדנו של יום מה עדנו של יום לעדן תענית כיש במנהה בתענית שקורץ בויהל משה שאלול* תענית אין קורין במנחה בחול הלכך [קורין בו] בויחל משה הוץ משחרית של תשעה באב שקורין כי תוליד בנים וכך מ נ ה ג בשתי ישיבות. שם שוי ב׳ אחר פשענו בא נופף בנליון: פשענו עד סוף הסליחות. ונהגו בכל המקומות שמכריז ימ״צ בשבת קודם התענית ואומר צום פלוני ביום פלוני שיהפוך הקב״ה עלינו ועל כל עמו ישראל לששון ולשמחה ככתוב כה אמר הי צבאות־ צום הרביעי וצום ההמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לשימון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו; עד כאן בגליון מכאן והלאה בגוף הכ״י: תענית יצל צום הרביעי ייז בתמוז צום החמישי בתשעה באב צום השביעי ג׳ בתשרי צום העשירי עשרה בטבת וכל התעניות קורץ ויחל בין בשחרית בין במנחה וכל התעניות אין קורץ בהן אלא בויחל משה בשחרית אבל אין מפטירין ובמנחה נמי קורין בויחל משה ומפטירין בספר ישעיהו פרימת דרשו ה׳ בדימצאו עד לנקבציו חוץ מט׳ באב שקורין בפרשת כי תוליד בנים ומפטידין בירמיה באסוף אסיפם עד כי באלה חפצתי ובמנחה חוזרין לקרות ויחל ומפטירין דרשו עד לנקבציו. שם שו׳ ג׳ עד שו׳ ט׳ ליתא בן וא. ימם ימו׳ י׳ ן וא גורסין; וכל תענית שנוזרין הצבור בין בשני . . . ימם שו׳ י״א א גורם: בין בשחרית בין במנחה ובמנחה שלהן אין מפטירין כלל. שם שוי ט־׳ו א נורס: רבעו נתן נאון. שם שו׳ כ״א אחר תפלה ץ וא מוסיפין: ואם לא הזכיר ענינו בשומע תפלה אומר קודם . . . שם שי׳ כ״ז ליתא בן. דף ל״ו. ימו׳ ט״ז עד י״ז ן גורס: שלשה מן כה תברכו עד ויהי המקריב ובא איתא: מן המקריב (?) יברכך ה׳ ויהי ביום כלות. ימם שו־ כי׳א קודם ובחנוכה א מוסיף*. ויש שקורין סדר וידבר בהעלותך עד כן עשה את המנורה. שם שם ן גורס: בפני החג וא מוסיף: פיר׳ בשמיני כך מפרש בסדר תפלת סבות במימרא דמר יהודאי זצ״ל לקמן (נ׳יא.). שם שו׳ כ״ט ן גורס: בהודאה בברכת המזון. ימם שו׳ ל״ב קודם דא״ר הייא ן וא מוסיפין: והרואה נמי חייב לברך.