Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1907-01-01 · V. 1907 - 5668 (1907) · page 11

7 ואל תשיבנו ריקם“מלםניך ה׳ אלודנו ואל למעננו תעשה כי לשמך תן כבוד על חסדך ועל אמיתך. דף י״ב: שר ט׳ ן וא מוסיפין: ומתחיל שליח צבור אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה ועונין אחריו הצבור אשרי כולו במו שכתבנו למעלה עד תהלת ה׳ ידבר פי. וא מוסיף עוד: אשרי שאל יעקב בעזרו שבדו על ה׳ אלהיו ה׳ צבאות אשרי אדם בוטח בך ואד למנצח מזמור לדוד. שם שד י׳ עד שוי כ״ו (קדיש ליחיד) ליתא בן וא. שם שר ל״ד עד דף י־ג: שר ר (קדושה ליחיד) ליתא בן וא. דף י״ג: שר י״א עד דף י״ד|. שר די (קדיש של יחיד) ליתא בן וא. דף י״ד. שר ה׳ ן וא גורסין: עושה שלום, שם שר ל •ה כמו שכתובה להלן ליתא בן וא. דף י״ד: שר די עד שר כ״א (קדיש של יחיד) ליתא בן וא. שם שר ל־ו א גורס: רב צמח נאון בישיבה. דף ט״ו. שר ח׳ ן וא נורסין: קורא הפסוקין בטעמן. שם שוי ל״ד קודם והשותה א מוסיף: והדר התך ליה חתיכה מן הפת ולא חתיך ליה מיניה לגמרי ואוחז בה ואומר בא״י אמ״ה המוציא לחם מן הארץ ובצע ליה לחתיכה .ואוכל ולא מיבעי ליה לאשתעויי מידי עד דבלע לה לחתיכה. ובד שתי המרא בתוך הסעודה ברישא מברך בא״י אמיד. בורא פרי הנפן. דף ט״ו: שר גי הסר הרבה ונמצא בן וא: וכשהוא שותה מברך לפניו בא״י אמ״ה שהבל נהיה בדברו. ולאחריו מברך בא״י אמ״ה בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת חי העולמים. והיכא דחנקתיה אומצא דקא אמרינן (ברכות מ״ד:) דלא צריך לברוכי הבי שדר רב פלטוי בר אביי ריש מתיבתא מקמי דלשתי לא צריך לברוכי משום דאניס הוא לבתר דלשתי מברך בורא נפשות רבות ודקא אמרינן דלא צריך לברוכי ברכתא קמייתא לית בה משום אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברבה (שם ל״ה.) מידי דהוה אסם שכל השותה סם או אוכל דבר לרפואה ולא קא מבוין לאכילה אינו צריך ברבה לא לפניו [ולא לאחריו] וכן (שם מי.) אחר בל אכילתך אכול מלח ואחר בל שתיתך שתה מים ואי אתה ניזוק לעולם אין צריך לברך לא לפניו ולא לאחריו דביון דאמור רבנן אכל כל מאכל ולא אבל מלח שתה כל משקה ולא שתה מים ביום ידאג מפני דיה הפה ובלילה ידאג מפני דיה הפה ומפני אסכרה (שם) דאי לא אכיל ולא שתי חוה סכנה הוד, ליה משום לרפואה ואין צריך ברבה לא לפניו ולא לאחריו. ולאחר סעודה חייב ליטול ידיו ואין צריך לברך דאמר רב אירי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן (חולין ק*ה.) מים ראשונים מצוד, וטעונין ברכה ואהרונין חובה ואין טעונין ברבה והיכא דבריך מוציא שם שמים לבטלה. ואמר רב חייא בר אשי אמר רב (סוטה די:) מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה שמא יצאו מיס חוץ