Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- V. 1907 - 5668 (1907)
- Date
- 1907-01-01
- Page
- – (sequence 9)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 73% known words query
- IRI
…/3486266-3486275--1601-3487964- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
שם שד כ־ט ץ וא נורסין: בתלמוד ארץ ישראל (ברכות פ״א היה—ג׳ ע*נ). דף זי. שר ליה א מוסיף;: והמתפלל צריך שיכנס שיעור שני פתחים בבית הכנסת ויתפלל (עיי ברכות הי.) שני לשמור מזוזת פתחי וכל מי שעומד חוץ מבית הכנסת כמי שאינו בבית הכנסת דמי ואפי׳ פניו לבית הכנסת ואפי׳ יש תשעה בבית הכנסת אינו נמנה עמהן דתנן בעירובין (צ״ב:) בזמן שתשעה במקום אחד ואחד הוץ לאותו מקום אין מצטרפין. דף זי: שר ל״א א מוסיף: וכל המאריך בתפלתו ואינו מעיין בה מאריכין ימיו של אדם והיכי דמי דמפיש ברחמי כדאמר רב יהודה במסכת ברבות בפרק הרואה (ניד:) אבל אי מעיין בה הא אמר ר׳ הייא בר אבא איר יוחנן (שם ניד..) כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שני תוהלת ממשנה מחלה לב מאי תקנתיה יעסוק בתורה שני עין חיים תאוה באד» שם שורי ליד וליה ליתא בן. שם שר ליו אתה רב להושיע ליתא בן — ומוריד הטל ליתא לא בן ולא בא. שים יטו׳ ל״ז אחר הגשם ן וא מוסיפין: ובימות החמה אינו מזכיר אלא אומר מכלכל חיים. דף הי. יטו׳ ב׳ מלת ועד ליתא בן וא. שם שר ני ן כורם ז בינה. שם יטו׳ ה׳ כי טוב וסלה אתה ליתא בן וא. שם יטו׳ ר ן גורם: ומהרה גאלנו. שם שר הי ן נורס: רפאנו ה׳ אלהינו ונרפא לבל תחלואינו כי אל רופא. א מוסיף אהד ונושעה: כי תהלתינו אתה וליתא בא מן והעלה עד רהמן אהה. יטם שר י' ן וא נורסין: לטובה אהר השנה הזאת וקודם ותן נמצאות פה שר ט״ז וי״ז (עד שואל כך). שם יטר י״א בן ליתא: לברכה, — ן וא נורסין: על פני האדמה ושבע אה העולם [כלו] מברכותיך ורוד. פני תבל. יטם שר י״ב ן גורס: ושמרה והצילה לשנה זאת, — בן וא ליתא מכל דבר רע. שם שר י״ג מן ועשה לה ושר י״ד ליתא בן וא ובמקומו נמצא: ותהי אחריתה ־ שובע ושלום ותן ברכה במעשה ידינו וברכה כשנים הטובות כי אל טוב ומטיב [וסלח] אתה, שם שר כ״א א מוסיף: בסדר אה ר בכל מקומות ששותין ומשקין סן מטר כמו א״י ופרקיא מתפללין טל ומטר בשבעה עשר (צ״ל בשבעה) במרחשון שהלכה כרבן גמליאל (תענית פ״א מיג—י׳.) שם שר כ״ג בא ון ליתא: לארצנו, יטם שר כ״ד מן אתה עד שר כיה וברחמים ליתא בן. בא ליתא בחסד וברחמים. שם שר כיה בן גרס: ומשפט וליתא שם: מלך. שם שר כ״ו ן גורס: למשומדים ... והמינים . . . וכל אויבי עמך .., ומלכות זדון, ובא איתא: ולמשומדים אל תהי תקוה סיא אם לא ישובו לברותיך