Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 388

erinnere, da kein Stamm gleich diesem einen solchen Verführer wie Jerobeam aufzuweisen hat ‘:׳ Aber, da er, wie in v. 17—18 gesagt, sich in Selbstvorwürfen ergeht, will ich ihn in Gnaden aufnehmen. Von Worterklärungen Karas seien folgende angeführt: ln I Kön. 1, 2 bedeutet סוכנת dasselbe wie ״ הםwärmendtt, jedoch bezeichnet letzteres eine grössere Erwärmung als das erstere : ודע שלשון סוכן הוא כשמהמם במקצת כמא דתימא בוקע עצים יסכן בם (Koh. 10, ü) l)ולשון הם נשמע המימות יותר מסוכן. Ein Beweis hierfür sei, dass bei der Bedienung, wo nur von der Erwärmung durch den Anblick die Rede ist, סוכנת gebraucht wird, während für die engste Berührung des ושכבה בהיקך das Wort הם angewendet ist. — In I Kön. 8, 2 wird der Tiscliri deswegen ירה האיתנים genannt, weil diese Bezeichnung der Jahreszeit und deren Einwirkung auf die Verhältnisse in der Natur entspricht; sowie der Jjar als Sonnenmonat זיו, der Marcheschwan wegen der vollkommenen Unterbringung der Ernte Vorräte im Hause בול, gleich יבול, bezeichnet w ird, so der Tiscliri als ירה האיתנים, weil dann schon die Gräser und andere Pflanzen, die während der Sommermonate noch weich sind, hart werden, indem ״ איתןstark, hart* bedeutet 2). Kara zeichnet auch eine grosse Kühnheit und Selbstständigkeit in der Erklärung aus, die von blossem Autoritätsglauben sich nicht leiten lässt und die hergebrachten Deutungen durchaus nicht zur Richtschnur nimmt. So sagt er zu Jes. 42, 4: ״Wisse, dass alle, die weder mit der folgerichtigen Anordnung der Verse noch mit deren Gedankengang vertraut sind, dieses Stück auf den Messias beziehen. Zwar könnten sie viele Beweise erbringen, aber fern sei es von uns, den richtigen Gang des Ab- Schnittes und das hierdurch allein Annehmbare nicht zu beachten3)tt״ Um so angenehmer berührt es uns, wenn er da, wo seine Auf- 1) Im Koheletcommentar ed. Einstein, p. 42 d. hebr. Teiles, erklärt). K. יסכן von סבנה Gefahr. 2) ואני יוסף בר שמעון אומר לי לבי שנשס שקרא שאר חדשים על שם העתים שהרש זיו קורא על שם שהמה שולטת בו וירה בול על שם שבל יבול הארץ נאסף בו כבר לבית ודומה שאף זה נקרא ירה האיתנים על שם העת שבאותו ד,£רק כבר העשבים והאילנות מתקשין שכל ימות התמה הן רכיי ובחדש השביעי כבר העשבין נעשין קלהין ודליות הגפן והאילנות מתקשין זנעשין עץ. ‘6) ודע כ* בל אדם שאינו בקי לא בסדר המקראות ולא בהילוך הכתוב יפרש תפישה על מלך המשיה ומקומות הרבה יבול להביא ראיה לדבריו אך הלילה להניח הפרשה והילוכה ודבר המתיישב על הלב.