Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 386

263 Gott, der die Erde erleuchtet, möge das Dunkel erhellen und das Ungerade ebnen1)“. Das schwierige זאת תורת האדם in II Sam. 7, 19 erklärt er durch die Parallelstelle in I Chron. 17, 17 וראיתני בתור האדם המעלה, indem תורה und ״ תורReihe“ bedeuten, wie תור in Esther 2,12 u. 15 2). Zu I Kön. 6, 1 bemerkt Kara, unter הדש זיו ist deswegen אייר zu verstehen, weil זיו Sonnenglanz bedeutet, da um diese Zeit bereits die Sonne ihre volle Kraft hat; denn, wer einen dauerhaften Bau aufführen will, muss ihn in sonnigen Tagen herriehten, und nicht zu regnerischer Zeit, damit der Kalk an den Wänden hafte und der Bewurf nicht abfalle. Um aber eine Verwechslung mit anderen Sommermonaten zu verhüten, ist noch בחדש השני hinzugefügt 3). — Die Worte der Sunamitin (II Kön. 4, 9—10) כי איש אלהים קדוש הוא עובר עלינו תמיד legt er so aus4): ״Es ist mir ganz gewiss, dass dieser Gottesmann bereits gewöhnt ist, bei uns einzukehren, und nicht anderswohin gehen wird. Er muss sich aber, da er beständig das Gotteswort hört, heilig halten. ל Die Stelle verdient auch ihres Stiles wegen wiedergegeben zu werden : לבו ונלכה עד הרואה על שם שהק' מראה לנביא דרכו [של] איש הבא אל הנביא לדרוש את ה׳ מאתו ועל שם שרואה דרכיו של נדרש מה יקרהו נקרא רואה, בי לנביא היום יקרא לפגים הרואה, מה שאנו קודאין עבשיו נביאים בחרות האחרונים היו קזרין חחת הראשונים רואה, במו בדורו של שמואל ששאלו לנערות היוצאות לשאוב מים היש בזה הרואה, בך היו נקראים בדורות הראשונים שהיו מגידים לאיש ואיש במעלליו ומראין לו עון שעתיד לקרותו בבך, ומשיבין אותן מרשעם ומדרך הקשה אם היה אהד בעיר ושנים במשפחה שחוטאים, אבד משרבו החוטאים שהיו משוטטים בבל הוצות ואיי איש עושה משפט וצדקה ומבקש אמונה וישלה ה׳ ביד בל נביא ובל התה לאמר שובו נא מדרביבם הרעים יום השכם ושלוה הזרו לקרוא אותם נביאים על שם שמוכיחים לישראל כי נבואה הוא לשק דיבור ולשק תוכחה במו בורא ניב שפתים, כשהוא אומר כי לנביא היום נקרא לפנים המאה, מה שהחר הזה קורא נביא היו הדורות הראשונים ק;רין רואת, למדת כשנכתב ספר זה כבר הורו לקרוא לרואה נביא, מכלל שספר זה לא נכתב בימי שמואל שכשתהזזר על כל המקרא לא תמצא שנקרא יביא רואה בי אם כאן שהוא אומר איזה בית הרואה, למדת שבדורו של שמואל הוא נקיא לפנים בישראל וחר אהרק לשמואל, ועל אותו הדור הוא אומר בי לנביא היזם, ורז״ל אמרו ששמואל כתב ספרו והמאיר לארץ ישים מחשך לאור ומעקשים רמיש;ר. -) Man vergleiche dagegen Raschis Erklärung hierzu. J. K.s Deutung findet sich auch bei David Kimchi. פתר' בחודש שאורה שולטת בו הוא אייר שבבר חמה שולטת בעולם שבל מי שרוצה לבנות ו3 .ביניין מקויים צריך לבנותו בעת חום צח עלי אור ולא ביום מעונן כדי שידבק הסיד בקיר ולא יפול הטיח מן הקיר הגה נא ידעתי כי איש אדהים קדוש הוא עובר עלינו תמיד, זהו פתר׳ הנה נא ידעתי שאיש (4 אלהים הקחש שהוא עובר עלינו תמיד, דבר זה ברי לי שלאחר שהנהיג עצמו לסור אלינו מדי עברו אינו עובר מבאן ודר במקלם אחר, והאיש נוהג עצמו בקדושת לפי שדבר ה׳ את תמיד, ואם היום ומחר בא ליבא; וימצא אותנו טמאים נמצא עובר מעלינו ודר במקום אחר שאין לך איש לאשתו שלא יטמאו לפעמים במקרה טומאה או בשכבת זרע אז תזוב זוב דמה, געשה לגו דבר שבבל עת שהוא בא לכאן שלא יצטרך לעבוד מעלינו מפני .הטומאה, הה״ד נעשה נא עליית קיר קטנה והיה בבוא אלינו יסור שמד, | HL־.״