Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 206

83 er ihm vier זקוקים (ein זקוק vier Denare, ChOS No. 57) schuldet 25). Der Herzog (הדוכוס) nahm die Verlassenschaft eines Verstorbenen, dessen Sohn in der Fremde war26). Dennoch ist das Verhalten RIOS’s gegen Nichtjuden ein mildes, friedliches. In Regensburg war ein Christ krank und bat einen Juden, dass er ihm am Sabbat von seinem Weine schicke. RIOS gestattet dies um des Friedens willen27). Von den Christen seiner Zeit bemerkt er28): Sie sind wie das kleine Kind und wissen nichts vom Wesen des Götzendienstes. Das Schlachten in eine reine Grube ist gestattet, weil dies heute kein heidnischer Kult mehr ist29). Aus Furcht vor Feindseligkeiten ist der Handel mit Nichtjuden an ihren Feiertagen gestattet30). Aus demselben Grunde darf auch ein Reisender im Hause des Nichtjuden Bier trinken31). Das Brot des Nichtjuden gestattet er auf Grund einer Jeruschalmi-Stelle32). Das Pfründe-Brot darf nach Pessach gekauft werden33). Auf die endgiltige Codificierung des halachischen Stoffes hat das grossangelegte talmudische Werk RIOS’s in geringem Masse eingewirkt. Die Ursache liegt in dem technischen Umstände, dass es den Allerwenigsten zugänglich war. Selbst die das OS am häufigsten anführen, kennen es nur aus zweiter Hand. R. Israel aus Krems, der Verfass er der Hagahot Ascheri excerpiert das kleine OS34). Sein Urenkel, Israel Isserlein 26) BK. § 457. 26) I. 225b 762. 2ד) II. 23a 53. Mord. Sabbat 351. 28) AS. § 284. לדידן שהגוים בזמן תזה במו תינוק ואינם יודעים בטיב ע״ז אפילו יק ביין מותר Das. 244. 29I I. 107a 385. מיהו האידגא שרי אפילו בגומא מנוקה שאין דרך המינים בבך, vgl. Jore Dca, 12,2 Glosse, auch Darke Mosche. וכן ראיתי בא״ז Ture Sahab. 30) AS. § 97, 98. 81) AS. § 163. 82) Das. § 188. 33) II. 112b 247. הלכך היבא שקונים להם הממדים מה שקורין פרוגטא ולוקחים מהם בבל יום כמו שקצבו ובפסח לא לקהו מותר ליקה להם לאחר הפסה vgl. Güdemann, Erziehungswesen I, S. 131, 293• Mord. AS. 1299. Das פת ממרים erwähnt RIOS I. 214a 748. (Resp. an Samuel b. Baruch aus Bamberg). So auch II. 32a 76 יתב ממרים. Im Namen des )oel b. Isaak halevi: שכתב ממרים או שאר כתבים לבד מאשורית אם כתבי ישראל בשבת פטור מן התרה. Die Schrift der Geistlichen II. 42b: זד;קא בכתיבת הגלחים שאינה דידן •לא יונית, vgl. Hag Maimuniot, H. Tefillin 1• לשין גלהזת. 34) Hag. Ascheri zu Berachot HI. לדברי אבא מורי, zu Erubin |V. בן סדבד אבא