Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 92

על הסדר אשר ציינם בשערי ציון הוץ מהשער הטי והי, שהוחלפו כי השער הטי כולל המצוות ההכרחיות והיי ההלכות למשה מסיני, ובסוף השער הי־ו מסיים «נשלמה פרשת בראשית בפי הנסתר המהלל לאל יתברך ויתרומם אמן, וזה מה שכונתי באלו השערים ונשלמו תהלה ליוצר הרים" ואח״ב יבא ספר אהר להרב כנראה קראו ק ר י ת ספר ווה החילו ■אנוש הלא ישכיל בהשקות צמאו ממי בריכת קרית ספר שמו, ינדל ויעלה רום למעל ככבי שהק והוקם על בעד התחכמו־ ואחר זה מביא פסוקי תמניא אפי על סדר שמו ושם אביו, אני יצחק בן יעקב דלאטאש חוק, ובח״כ«ומעתה אתחיל בכונת הספר ואבאר כל מצות התורה הלק חלק ופרשה פרשה ומהאלקים אשאל עזר ואעזר אמן ואמן סלה■ והוא כסדר פרשיות התורה וחולק כל פרשה לסדרים ויבאר כונתה בדרך השכל ומביא הרכה לסי המלמד ולר׳ לוי בר אברהם בס׳ לוי ת חן ולרלב״ג וכדומה וגם מבאר כל מצוד, ומצוה והנטפלים עמה בהסדר אשר הוזכרה בה באריכות גדול ונם הסמוכים עליה אף אם המה דרבנן למשל בסדר מקץ מביא דיני נידוי, והל׳ חנוכה בסדר ויגש, ודין שינוי השם לחולה והל׳ אבל בס׳ ויחי וכדומה ובספר אשר אתי לא נמצא בי אם עד סמוך לסוף סדר כי תשא שם מסיים באמצע דיני כהל ומשם והלאה חסר, ואולי לא השלים אותו הרב, ולא אכחד ממך כי הסדר תנאים שהדפיס הג״מ חיד״א בס׳ ועד לחכמים ה״ב לקוח לדעתי מהשער העשירי(או הט׳ לשערי ציון) ואולי מקור אהד לשניהם כי שם נמצאים הדברים כן כאשר הביאם הרב ולא באשד סבר החכם שד״ל (כרם המד ה״ד 198 .pag אנמערקונג 1) שתיקן הגאון היד״א כן מדעתו, ויש אתי אריכות דברים בזה ואכמ״ל ועת לקצר, ובזה תמו דברי אוהבך ומכבדך חיים בן כ״ה יוסף מיכל ז״ל. מיינע פרויא עמפפיהלט זיך איהנען אונד איהרער ליבען פרויא בעסטענס. [erhalten 1839 3. Juli beantw. 9. Juli.] 35. Zunz an Michael. להחכם הבקי והתורני דרה ידידי ואלופי כמהור׳ר חיים נר״י, פרעהרטר הערר! מיט וועלכם פרגגינן איך איהרן לאנג ערזעהנטן בריף נעלעזען, ברויכע איך ניכט צו שילדערן, אבר ער מאכט מיך נור נאך מעהר דורסטיג, נאך מיטטהיילונגען איבר דיא כ״י דיא זיא ערווארבן. אינדעס שיינע איך מיינע ווינשע אונטרדריקן צו מיסן, דא זיא מוטרד מכל צד זינד אונד איך ניכט דיא זינדע איבערנעהמן מאג דאס טרדות צו פרגרעסערן, פיר דיא זענדונג דעס מאמר בין איך זעהר פרבונדן, ועלבסט דאס ווענינע דאס זיא הינצונעפיגט. איזט וויבטיג, שאדע דאס עס עבען זא וועניג איזט. עם וואונדערט מיך, דאס זיא בייא ר׳ יהודה ב"ר יצחק ניבט אנגעמערקט האבק, דאס יענעס מעריב פאן ר׳