Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- IV. 1906 - 5667 (1906)
- Date
- 1906-01-01
- Page
- – (sequence 63)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 66% known words query
- IRI
…/3486266-3486273--1189-3487551- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
58 השיב החסיד יספיקני עתה מה שזכרת מהתורה עד שתודיעני זה מצר הנביאים כמו שזכרתי,» השיב הה כ ם מצאנו בנבואת ישעיה שזכר רמזים מהחכמה האלהית וזכר כן המלאכים באמרו (וי א׳ ובי) ואראה את ה־ יושב על כסא רם, שרפים עומדים ממעל לו וזכר באמרו (שם די) וינועו אמות הספים מקול הקורא וכן זכר יהזקאל אלא שביאר יותר וכן זכר זכריה ושאר הנביאים עיה. השיב ההסיד תמהתי מענותך אתה הפילוסוף איך מלאך לבך לגלות פנים בתודה ולהשוב איך המשלת הנביאים עיה אשר השעו מצד הנבואה אותם הדברים באותם הפילוסופים הגרועים בשכלם ובדעתם הפרים, והלילה לי לערוך השגותיהם השלימות להשגת הכמינו השלמים בחכמות וכל שכן להשגות שאר האומות אשר הם ריקים מקבלת האמת והיא נעדרת בהם, וכל דבריהם כמה שנראה להם. השיב החכם הלא הבטחתני שלא תדין דברי לכף הובה עד שתעיין היטב בהם ותעמוד על אחרית כותב וסוף עניניהן ואני חלילה לי לערוך אלו לאלו כי ידעתי בי השגת הנביאים ע־ה למעלה מכל ספיקות והם מודים בכל זה ואין כונתי אלא לבאר לך כי האמת הנזכרת באותן החכמות על אמתתם כמו שתחשוב אתה וכל מי שלמד אלא תלמוד תורה בלבד. השיב החסיד יספיק לי מה שזכרת מצד הנביאים עד שאשמע היאך זה מפי הכתובים. השיב החכם מצעו דוד ע״ה זכר במזמורים רבים הלקים מהטבע מהם במזמור ברבי נפשי באמרו עושה מלאכיו רוהות יסד ארץ עשה ירה למועדים וכן זכר במזמורים רבים ומצאנו שלמה ע״ה נאמר בו (מלכים א׳ ה׳ יע) וידבר על העצים ובל זה מחכמתו ונאמד בעדו ויהכם מכל האדם ובהכרה תצטרך לומר כי היתה לו הבמה מלבד הכמת התורה כי אם רוצה לומר שהיה הכם בחכמת התורה בלבד לא היה אומר מכל האדם כי כל בני אדם אינם יודעין התורה ואין צורך להביא ראיה על זה. ובמשלי העיר בפסוקים ענעים נפלאים מהשכל והא־ך ההרגשות יבה(?) שלא יסביל האדם מה שבכהו להשכיל ועל כן נאמר שהוא קדש קדשים לגודל מעלתו ובקהלת נזכרו ענינים עמוקים מחכמת הטבע ואין אותם הדברים זרים אלא על מי שלא עמד על אמתות המציאות כמו שאבאר בעיה בפירושו ובספר איוב נזכרו עדנים נפלאים מחכמת הטבע והתבאר שם כי ידיעת האדם אמתת הנמצאים והשנהתו אותם שלימות האדם והצלחתו ונזכר עוד ההומד הראשין באותו משל שזכרוהו הפילוסופים בעצמם וזה יורה כי אלו העקרים כולם נתנו מרועה אחד. השיב החסיד אשאל ממך שתודיעני באיזה מקום נזכר זה. השיב החכם כשתשע מהות החומר הראשון והמשל הנאמר עליו ועל הצורה תמצא כי נזכרו בפסוק אהד ותבינהו מעצמך. השיב ההסיד הודיעני מאיזה צד דברי הזיל כמו שזכרת. השיב ההכם במקומות רבים נמצא שהיו מתעסקים בלמודיות מהם בחכמת התשבודת כמו שנזכרו בסדר זרעים והכמת התבונה בחקרם על התקופות וחכמת החשבון