Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Journal
- Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft
- Volume
- IV. 1906 - 5667 (1906)
- Date
- 1906-01-01
- Page
- – (sequence 29)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 75% known words query
- IRI
…/3486266-3486273--1155-3487517- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
24 שפירשנו נבי בספר יהושע א): (ג) מי הביאך הלום, כלום׳ יש לך הלום אוהב או מביר שהב־אך הלום" ואם תאמר לי אין אוהב שהביאני הלום אם כן מה אתה עושה בזה, שמא יש לך שום אומנות שמתבקש לבאן ובאת לעשותו במקום זה, ואם תאמר אין בי שום אומנות, כלום יש לך פה קרוב שבאת בשבילו לכאן, לכך נאמר מה לך פה: (ו) נובה די׳ דרככם, לפני הקב •ה גלוי דרככם, אשר אתם הולכים בה אם תצל־הו אם לאו, אבל בזה אינו ממש לדרוש בה =), ויונתן תירגם אתקין ה־ אורהבון, ועשה מן נוכה לשון נכוחה, ואי אפשר לפי שהנדן ננקדת במלאפום, והב־ בפתה כמו לנוכח אשתו דיצהק (בראשית ב״ה כ״א) שפת׳ לנגר אשתו, וכנכה פניך דירמיה (ירמיה י״ז טי׳ז) שפת׳ ננד פניך, אף כאן לפי שנינקד נכה במלואפום פת׳ ננד ה׳ דרככם, אבל [אם] היה פתרונו לשון נכוהה או היה הב״ף נינקדת בקמין כמו שם ישר נוכה עמו (איוב כ׳ג זי) ופת׳ שם ישר נכוחה עמו: (זן ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צידונים שוקט ובוטה, ונוה להחריד ולהילחם בעם שהוא שוקט ובוטה מעם שהוא נשמר ונזהר שהרב בא לעיר, ושמא תאמר אין מושב העיר טוב לפי שאין הארץ עושה פירות לכך נאמד ואין מכלים דבר בארץ, אין אדם מבלים את שכינו■ג) שישיב שכינו ריקם מביתו כשישאל לו שכינו דבר לפי שאין שום שואל מצוי שם מפני שכל אדם היושב בה אין לו מהפור מכל דבר הנדל בארץ, שאין אותו מקום כשאר מקומות,׳ שאר מקומות אין לך עשיר אפילו גדול שבעיר שלא יהא הסר'שום דבר שאיפה תמצא שום עשיר שימצא אצלו כל דבר ולא יהא הסר דבר אהד או שנים אבל יושבי אותו מקום לא יהא אדם שיהא הסד מן הגדל בארץ, לפי׳ לא היה אדם שם מכלים את שנינו שישיב ־את פניו ריקם, תדע שפתרון אין מבלים דבר בארץ אין אדם משיב פני הבי רו ריקם, הרי הוא אומר בשלוהי דוד אל נבל ועתה שמעתי כי גוזזים [לך] עתה הרועים אשר לך היו עמנו לא הכלמנום (שמואל א׳ כ״ה ז׳) יי על כורחך זה הכלמנום פתרונו לא השיבונו פניהם ריקם מכל י מה שביקשו לנו, שאם תאמר לא הכלמנום לא ביישנום, לדבריך היה נבל יבול להשיבם וכי מפני שלא ביישתם אותם אתם מבקשים שבר על כך, הבל שאינו מבייש את הבירו מבקש לו שכר אלא על כורהך לא הכלמנום לא השיבונו פניהם כשהיו צריכים לשום דבר כל ימי היותם עמנו שאין לך שום רועה הרועה בצאן שלא יהא צריך או לשאול כלי או לדבר אהר כשהוא רועה במדבר, ולפי שעשינו עמהם טובה אף אתה עיטר. עמנו טובה, ותנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד (שם שם הי), אף כאן אין מבלים דבר בארץ פתרונו אין שם שום אדם משיב פני הבירו ריקם שאין הבירו צריך לו כלום, ושמא תאמר העיר רבת עם ואעפ״י שהוא יושב לבטה אין א) וזה לשונו שם: יצאו אנשים מהם שלא הספיק הגורל לכולם באותו מקצוע שיצא להם הגירל מצרעה ומאשתאול עד הים הגדול שיא יבלו בולם לשבת יחדיו באותו מקצוע. ת) עיין פירש״י. גם רש״י מביא דעת המחבר ואומר ״בך שמעתי׳/ ך) וזה לשונו שם : לא הכלמנום פת' לא השיבונו פניהם מכל מה ששאלו ובקשו ממנו בי בל אדם השיאל מהבירו דבר ואינו נותן לו נמצא מוכרם במו אין מבלים דבר בארץ שפת, אין משיב פני חבית ריקם מבל דבר שהוא שואל ממנו בי הארץ [רחבת] ידים ולא נפקד להם ולא נחסר להם כלים מבל מה שהיו צריבין.