Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 28

- ft - ט־ז. (ז) יתרים, דקים, שאף יתר קשת נקרא יתר שני כוננו חיצם על יתר (תהלים י״א ב,); (ם) ולא נודע כחו, של שמשון; (יימ) עבותים, עבים, כעיניין שני וכעבות עגלה (ישעיה ה׳ ייח): (י־ג) המסכת, המכניסין לתוכו את השתי כשאורנין את הבנד וקורין אותו בלשון אשכנז כנ*ףא): (ט״ז) ותאלצהו, ודחיקתיה; (י*מ) ותחל לענותו, שבגילוה השיער חתחיל עינויו; (כ״ד) ואת מחריב ארצנו, כמו שב׳ ויבער מקמה ועד כרם זית(נדו הי). ואשר הרבה את חללינו כמו שני בלחי החמור הכיתי אלף איש (נדו ט״ז); (כיו) הניחה אותי, כמו לך נחה את העם(שמות ל״ב ליד) שהוא לשון הולכה; (כיח) משתי עיני, מיובש עיני כמו ונשתו מים מהים (ישעיה ייט הי); (כ״ט) וילפות, ויעקם, כמו •לסתו ארחות דרכם (איוב ו׳ כיה); (ל) ויט בכה אטורזייט בל־עב), כמו לא תטה משפט (דברים טיז ייט); יץ. (ב) ויאמר לאמו אלף ומאה הכפף אשר לוקח לך, הפרשיות נסמכו על פי הכסף הרע ששוה, כאן אלף ומאה כסף של דלילה ואלף ומאה כסף של פסל מיכה ששניהן כסף של פורענות J). ואת אלית ונם אמרת באזני, ארור האיש אשר לקה ממנו.אם אינו מודד, בו. הנה הכסף אתי, אני לקחתיו; (ג) מידי לבני, הכסף המושב אלי הריני מחזירו מידי לבני לעשות פסל ומסכה; (ד) וישב את הכסף לאמו ותקה אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ונו׳ והלא כבר נאמר למעלה וישב את אלף ומאה הכסף לאמו, אלא זה פתרונו ומשהשיב את הכסף לאמו אותה שעה ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף; (ה) והאיש מיכה לו בית אלהים, תמי ליה בית טעוותא. וימלא את יד אהד מבניו, תרג׳ וקדיב ית קרבן הד מבנוהי; (ו) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה, הנביא שכת׳ ספר זה אמר כך, אל יתמהו הדורות הבאים אחרינו שכך אירע באותן הימים כי בימים ההם אין מלך בישראל ואין איש שימחה בידן וכל איש הישר בעיניו יעשה: (ז) ממשפחת יהודה, מן האם. והוא לוי, שאביו היה משבט לוי. והוא גר שם, שהיה גר עם שבט יהודה בבית לחם יהודה: (י) עשרת כסף, תמי עשר סילעין דכסף. לימים, לשנה י): (י״ב) וימלא מיכה את יד הלוי, תרני וקריב מיכה ית קרבן ליואה: י״ח. (א) ובימים ההם שבט הדני מבקש לו [נחלה] לשבת כי לא נפלה לו, שיהא רב לו לשבת בה שהרי כשיצא להם הגורל צרעה ואשתאול ועין שמש וכוי(יהושע י״ט מ״א) היה להם המקום צר ולא יכלו לשבת שם, ויצא נבול בני דן מהם (שם שם מיו) שנשארו שש מאות איש שלא נהלו עמדים ובקשו לו נחלה לשבת, כשם א) אין בידי לבאר מלה זאת. ב) und beugte, et torsit גל״א. י) עיין פירש״י. ך) עיין פידש״י,