Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 24

19 הנשאר מניין שנחלו בארץ כנען דכת׳ ולצלפהד בן הפר בן גלעד לא היו?*ו בדם בי אם בנות (שם שם ל״ג) וכת׳ ותקרבנה בנות צלפהד [ונד] לפני אלעזר ונד (שם ב״ז א׳) וכת׳ ויפלו חבלי מנשה עשרה לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן (יהושע י׳י יי'), למדנו שגלעד נחלק הציו בעבר הירדן בתוך מנשה והציו בארץ כנען בתוך בני אפרים: (ה) פלייטי אפרים, הם בני אפרים שעברו את הירדן להלחם עם יפתח ולפי שלסוף גברה יד יפתח עליהם ובקשו לברוח לעבור את הירדן למקומם ולא יכולו לפי שלכדו להם יושבי נלעד את מעברות הירדן ויש מהם שברחו עד שלא לכדו להם את המעברות, ויש מהם שלא נתנום לעבור, לפיכך קורא להם פליטי אפרים: (ו) ולא יכין לדבר כף), לפי שהן בבדי שפה: (ז) ויקבר בערי גלעד, באחת מערי גלעד, ב) ומדרש רבותינו שהיה נישול איברים ונקבר בערי גלעד בעון בתו: (ט) ושלשים בנות שלח החוצה, חוץ לירושתו, לומד שאין הבנות יורשות: י׳ג. (ה) כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן, נזירות זה לא כשאר נזירות, שאר נזיר משגדל לו ועומד על פירקו יפליא לנדור נדר נזיר לכך אינו מוזהר להדר עצמו מן היין ושלא ליטמא אלא מבשעת נדרו וכל ימי הדרו בלבד אבל זה נזיר אלהים הוא מן הבטן ממעי אמו הוא נזיר על פי הדבור, לכך השמרי שלא תשתי יין ואל תאכלי בל טמא, דברים האסורים לנזיר, שהעובר בעוד שהוא במעי אמו אוכל מה שהיא אוכלת ושותה מה שהיא שותה <•). והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים. אי אפשר לומר ששמשון החל להושיע את ישראל מיד פלשתים שהרי שמגר היה לפניו שהכה את פלשתים במלמד הבקר שש מאות איש ויושע גם הוא את ישראל וכת׳ ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון וכת׳ ויערצו דרוצצו את בני ישראל ונוי ובא יפתח והושיעם, אלא והוא יחל, פתרונו דבר זה שהוא נזיר ממעי אמו יגרום לו שהוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים, והוא יחל בל״ע פרצל״א ייש־אי), שמתוך שהיה נזיר אלהים מן הבטן היה בו כח, כשם שהוא אומר לדלילה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אדהים [אני] מן הבטן אם גולחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם (ט־ז י״ו), ואף כשחור כוחו עליו כשהמית רבים במותו לא חזר אלא מתוך נזירות השיער דכת׳ ויחל שער ראשו לצמוח כאשר גולה (שם כ״ב), למדת שכל כחו היה מחמת הנזירות: (ו) איש האלהים בא אלי, כסבורה הבשר ודם היתהי׳). ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד, כלומר אם אחר מראהו אתה יכול לחזור אחריו ולשאול לו שנית מה יהיה משפט הנער ומעשהו, המראה אניד לך שמראהו במראה האלהיס נורא מאד, אבל לא אחר מקומו ולא אחר שמו אי אתה יכול להזור אחריו שלא שאילתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי: א) בכ״י: בי• ב) עיין בראשית רבה פ' ס׳ ומובא גם ברד״ק. נדה ח* ל*. ך) par cela est ce. ךן) כן הוא בכ״י הנראה הלשון מגומגם ויש לתקן : שבשר ודם היה.