Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 19

מיה במחנה מדין שבן הוא מספר והנה צליל לחם שעודם מתהפך במחנה מדן ויבא עד האהל ויכהו: (טו) את מספר החלום ואת שברו, תרגומו ית אישעיית חילמא וית פיתריה, וישיתהו, ואודי 5 (יט) ראש האשמורת התיכונה, אך הקם הקימו את השומרים, שלש אשמורות הווה הלילה ועל כל אשמורה היו מעמידן שומרין מהדש ואילו ששמרו עד עכשיו הולבין וישינים להם, וכשבא גדעון עד קצה המהנה כב־ עברה לה משמרה ראשונה וראש משמרה שנייה היתה, אך כשיעור מעט עבר ממנה שכבר הקימו את השומרים של אשמורת התיכונה. ונפוץ לשון שבירה כמו ככלי יוצר תנפצם (תהלים ב׳ ט׳): (ב״א) ויעמדו איש תחתיו ולא נכנסו למהנה אלא נתנו להם מקום לנוס: (כיד.) בצור עורב, תרגומו בשקיףעורב. ביקב זאב תרני במישור זאב: ה. (ב) הלא טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר, תרגומו הלא טבין הלשין דבית אפרים מתקיפיא דבית אביעזר: (ד) עייפים ורדפים, את זבה ואת צלמונע. (ז) ברקונים מנציץ בלע״ז א): (י״א) ויעל נדעון דרך השכוני באהלים, דרך ארץ קדר וערב השוכנים במדבר באהלים שרועים בקנה תמיד ואינם דרים בבית =). מקדם לנובח וינבהה בהם ערי ישראל: (י־נ) מלמעלה ההרס, תרגומו עד לא מיעל שימשא כלומר עד שלא שקעה השמש, בעוד ההמה ניראית גבוהה: (טו) כי נתן לאנשיך היעפים להם, כלומר מה יכולין לרדוף אנשים ההולכים בלא כה: (ט־ז) ויודע בהם תרגומו וגדר עליהם: (ייח) איפה האנשים אשר הרגתם בתבור, שאלך לקוברם. ויאמרו כמוך כמוהם, כלוי מי יתן ועשינו לך כאשר עשינו להם, כך פותדן רוב העולם. ופתרון זה לאבן ננף ולצור מכשול לכל שומעיו, שאפילו אמר הכת׳ איפה האנשים אשר תפשתם או איפה האנשים אשר הרגתם ושתק עדיין אין התשובה שהן משיבים נופלת על השאילה, כל שכן עכשיו שהוא אומר להם אשר הרנתם בתבור, אם לשאול להם איה הם הרי הוא עצמו אומר להם שהרנום בתבור, למדת על כורחך שידע בהן איפה הם, ועוד מה עיניין תשובת אהד כתואר בני המלך וכמוך כמוהם לשאילה ששאל, ואור ישראל ישים מהשך לאור ומעקשים למישור: (כ*א) השהרונים, תרגום עינקיא: (ב׳יב) משל בנו, תת׳ מלך עלנאג): (כ־ד) כי ישמעאלים הם, למדך) קורא ישמעאלים, דכת׳ ויעברו אנשים מדינים סוהרים, וכת׳ וימכרו את יוסף לישמעאלים (בראשית ל־ז ביה): (כיו) אלף ושבע מאות זהב, בכל מקום שאתה מוצא והב סתם משקלו זהוב, רומנ״ט שלנו די), תדע שכן, הרי הוא אומר ויעש שלמה מאתים צנה זהב שהוט ושש מאות זהב יעלה על הצנה האחת (מלכים א׳ י׳ ט״ז) וצנה נחלה פי שנים על המנן שהצנה מקפת את האדם משלש רוחותיו וכן הוא אומר בצנה רצון תעטרנו (תהלים ה׳ י״נ), ומגן אינו מנין אלא מחה אהד, וכת׳ שלשת א) Dornen, ronzes. ב) עי' פירש״י. ן;) ר״ל שימשול בתש לא רק בתור שופט בי אש בתור סלך ככל הגויש אשר סביבדום. ך) בב״י: מדין. ךן) אללי יש לעוה: ורגמג״ט Verzierung, ornemcnt'•