Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 18

הלב יוצא המאה (מיעלי ל׳ ל*ג): (ליט) ואדברה אך הפעם, לומר שאג* מנשה עוד בדבר הזה, שוב איני מנפה מעתה: (מ) ויעש אלהים בן, בניסיון הראשון אינו אומר אלא ויהי כן, ובניסיון שני הוא אומר ויעש אלהים בן, ולפי פשוטו של מקרא, לפי שבנוהנ שבעולם אין לך אדם שמנסה את הבירו ואינו מאמין בו מפעם הראשונה והוזר ומנסהו פעם שנייה שלא יקצוף עליו המנוסה בפעם שניה מפני שלא האמין בו לנסיון הראשון, אבל הקב״ה אעפ״י שלא האמין בו גדעון מניסיון הייאשון ושב ונישהו שנית לא כעס עליו אלא שמע לו ועשהו בשניה זהו ויעש אלהים כן ארפיש״ט בלע*:»/ ומדרש רבותינוב) בראשונה ששאל על פני כל הארץ הורב שהוא קללה לעולם לא הלה שם שמים עליו, אמר הק׳ אני הבטחתי לאברהם לך טל ילדותיך (תהלים ק״י) ווה שואל חורב, חייך אין שמי חל עליו, אבל כששאל ועל כל הארץ יהיה טל הוזכר שם שמים עליו: ז. (ב) פן יתפאר עלי, כמו היהפאר הגרזן (ישעיה ט7): (נ) ויצפור, וישכם: (ה) כל אשר ילוק בלשונו מן המים, וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות תציג אותו חוץ מסיעתך שאף למלוקק בלשונו אל המים כאשר ילוק הכלב אי אפשר לו שלא יכרע גם הוא על ברכיו כששותה מן הנהר, כשם שכורע על ברכיו זה ששותה מפיו מן הנהר, ושני כתות הללו המלקקים בלשונם אל המים כאשר יליק ■הכלב והכורעים על ברכיהם לשתות תציג אותם לבד כי הם לא ילכו עמך שבך הם למודים לכרוע לפני עוי־ז י■), אבל המלוקקים בידם אל פיהם אפשר להם למלות בהפניהם מן המעיין ולשתות כשהן זקופין, וכן היה דכת׳ ויהי מספר המלוקקיס בידם אל פיהם, הם האנשים ששאבו בידם מן המים ושתו להם מעומד: (ז) ויאמר הי אל גדעון בשלוש מאות האיש המלקקים, ששתו להם מעומד אושיע אתכם ונוי: (ח) ויקהו האנשים את צידה העם בידם, צידת יתר העם ששבו איש למקומם: (ייא) אל קצה החמושים אשר במחנה, שכן דרך גייסות כשהונים בלילה מעמידים להם חלוצים סביבות המהנה שאס יפול עליהם נדוד שיחו אילו החלוצים נכונים לעמוד נגדם: ("ג) והנה צליל להם שעורים, להם קלי. מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפול: (י יד) ויען רעהו ויאמר, אין זאת בלתי אש הרב גדעון בן יואש איש ישראל נתן האלקים בידו את מדין, אמי לו הבירו ששמע את החלום, הלום זה אין אדם יכול לפתור אותו לרעתם של ישראל ולטובתם של מדין, שהרי מהגה מדין חונים להם מתחת בעמק ומחנה ישראל חונים להם בהר ומנהג כל דבר עגול להתגלגל מלמעלה למטה אבל מלמטה למעלה אי אפשר לו להתגלגל, ואפילו אם היו ישראל הוניס במישור ומהנה מדין במישור שאי אפשר לצליל להם להתהפך לכאן ולכאן עדיין אין אדם יכול לפתור את ההלום קי אם לטובתו של ישראל ולרעתו של מחנה מדין שהרי הלמתי שהלהם א) und er tat wieder, et refist בד" א. ב) עיין ילקוט שופטים פי, ל" ג ששם מובא מאמר העין זה שהביא המהבר פה בשם הילמדגו, אך ש־נה הוא ממנו מעט בסגנונו, ועיין בם, הליקוטים של הח׳ גיינהוט הלק ה׳ דף פ״ט ק״א וע״ב ובהערות שם* י) עי' פירש״י,