Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 14

0 אתור ישב לו לחוף ימים ולא בא למלחמת ברק. על מפרציו 4מכון, ים היא») הומתו ועיירותיו פרוצות באין הומה וימוין בטח בעיירותיו הפרוצות וים היא ») מקפת אותו ועל כן לא בא:> : (י״ח) זבולון עם חרף נפשו למות, מוסר את נפשו למות וגם נפתלי וכל אהד מהם נלחם עם סיסרא על מרומי שדה, ה,־א ג) הר תבור ג (ייט) בצע כסף לא לקהו, בשאר מלכים ששוכרין אותם כשבאין לעזור שום אדם, ואילו לא באו על שום בצע אלא מתוך ששונאץ את ישראל, י) אמר הק׳ אתם באים להלהם על בניי בלא בצע כסף חייכם שאני מנרה בכם צבא בלי בצע, הדייר מן שמים נלחמו הכוכבים ממסילותם נלהמו עם סיסרא, לא שיאמר שהכוכבים נלהמו עם סיפרא שלא ראית תולדות השמים מיום הבראם שישתנו חוקות השמים ויירו מן הרקיע לארץ, אלא זה פתרונו, מן שמים נלהמו, הקביה ישלח משמים את שלוחיו ממקום שהכוכבים יוצאין ממסילותם הוא רקיע השמים כעיניין ימני דתן אותם אלהים ברקיע השמים (בראשית א׳ י״ז) ונלחמו עם סיסרא, וכן תירגם יונתן מן שמים נלחמו ונו׳ מן שסיא איתגח עימהון קרבא מאתר דנפקין כוכביא מכיבשי דבריהון תמן איתנה קרבא עם פיסראז (כ־א) נהל קישון גרפם, טיאט אותם, אשקיב״ט אל־שי׳) בל־ע, יעים (שמות ל״ח נ׳) מתרנמינן מגרופיתא. נהל קדומים, מקום הוא ושמו קרומים, ויושב על נהל קישון, וכמו שיאסי יסיפון נהל הערבים נהל מצדים כן יאמר נהל קדומים, ואל תשיבני לומד היכן מצינו מקום ששמו קדומים, אומר, אלף מקומות תמצא בארץ ישראל שלא דמנו בספר יהושע, לפי שלא מנה יהושע אלא עיירות העומדות על הגבולין, וכשהוצרך הכתוב להזכירו הזכירו לצורך השעה אעפ״י שלא נמנה בספר יהושע, ואביא לך ראיה דן המהברת שפתר " דונש בספר האגרון שלו למנצה על מות לבן(תהלים ט׳ א־) רשע אחד באומות היה המשחית אביונים המפיל חלכאים בעצומיו ושמו לבן וכשמת אמר דוד עליו מזמור, ופירש רונש בפתרונו שלא ישיבוהו היכן מציגו אדם ששמו לבן שלא הוצרך להיכתב במקום אהד, לכך לא נכתב וכשהגיע צורך השעה להזכירו כתבו הכותב, אף כאן אעפ״י שלא נכתב נהל קדומים במקום אהר נכתב כאן לצורך השעה, ומדרש רבותינו במסי פסהים (דף קי־ה ע־ב) כשטבעו המצרים בים אמר הק׳ לשר של ים פלוט אותם ליבשה להראותם לישראל, אמר לפניו רבונו של עולם כלום יש עבד שרבו נותן לו מתנה וחוזר ונוטלו ממנו, אמר לו אני לך נותן אחד ומחצה בהן, אמר לפניו רבונו של עולם כלום יש עבד שתובע את רבו, אמר נהל קישון יהא ערב, הקב־ה הוציא ממפילותם הכוכבים שני מן שמים נלחמו הכוכבים וגוי אמרו נרד לקרר את עצמינו בנחל קישון, מיד אמר הק־ לנחל לך והשלם ערבותך הה״ד נהל קישון גרפם, מאי נהל קדומים נהל שדרה ערב מקדם. תדרכי נפשי את עוז מלכי כנען י): (כ״ב) אז הלמו עקבי סוס, הלמו מילירנ״ט בליעיי), מדהרות דהרות אביריו, מן האבירים שהיו רוכבים על הסוסים א) בכ״י כתוב בשני המקומות האלה : הוא. ב) כמי זה מצאתי גם בפי, מצודת דוד* ג) עיין פירש"י. ך) עיין בילקוט שופטים סוף סי' נ״ג וגם בפירש״י בפסק זה ושלאחריו, ולפי השערת הה, גרינהוט מקור דברם אלו אולי היה בהילמינו הנאבד• ה) schüttelte sie, escivat eis בל״א. ך) עייז בתשובות דוגש הוצאת פיליפאווסקי דף 15—14. ץ) עיין פיימ״י. ח) schlugen, maleren t בל״א.