Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 13

— 8 ואת נפתלי(שופטים ד י־) ירד תחלה לאותו מקום ששמו שריד, וינן מצינו שאויתה עיר יטש־מה שריד היתה בגבול זבולון, ברכת׳ בספר יהושע למשפהות־הם ויהי גבול נחלתם עד שריד (יהושע י־מ י׳), וראיה לדבר שאף תבור מציגו שהוא באותו מקום ברבת׳ ושב משריד קדמה על גבול במלות תבור (שם שם י״ב), ובאותו מקום דבר עמהס להזע־קם בגיבורים הבאים תהילה למלחמה בדית׳ לך ומשכת בהר תבור (ד־ וי) וכשהוא ירד להזעיקם, לאדירים עם, היתד, מספרת בשבחן של זבולון ונפתלי שהם גיבורים, ה׳ ירד לי בנבורים, כלו׳ הי הוליכני אף אותי עמהם עם אותן גבויים, בדבת׳ ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה (שם טי) וכו־ ויזעק ברק את זבולון ואת נפתלי קדשה וגו׳ ותעל עמו דבורה (שם כ׳), זה ע י ק ר ג (ייך) מני אפרים שרשם בעמלק, דרך זה תפשה דבורה בשירה זו שהזכירה לשבה בל שבט ושבט שירדו עם ברק למלחמה, וכל אשר לא ירדו עמו לגנאי, א> אפרים ובנימין שירדו עמו התהילה לספר בשבחן, מן אפרים יצא שורש יהושע בן נון לרדות בעמלק, ויחלוש יהושע |את עמלק ואת עמו] לפי הרב(שמות י־ג יי׳ז), ראתה ב־וה הקודש שעתיד שאול ללכיד את המלוכה על ישראל ולהלחם סביב בבל אויביו בבני עמון ובאדום ובפלשתים בארם צובה ובעמלק ובכל אשר יפנה וניבאה עליו ואמרה אחריך יהושע יקום שאול בן קיש משבט בנימין שעתיד לעקר בעממיך באומות המציקים =) לך ישראל, ראתה למכיר שבא כמו כן לעזור את ישראל ושיבהתו. מני מכיר ירדו מחוקקים שהיו בני מביר גבורים כדבת׳ בס׳ יהושע למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן (יהושע י״ז א׳) וכת׳ בבני מנשה כי גבורי היל כולם (דודי א׳ י״ב כ׳א), ומזבולון מושכים בשבט סופר, סופרים אלו תלמידי חכמים: (ט״ו) ושרי ביששכר, ושרים שביששכר ג> הם ראשי סנהדראות שעוסקים בתורה יודעי בינה לעתים הם תמיד עם דבורה ללמד תמיד בישראל הק ומשפט. ויששכר כן ברק, ושאר י) העם של יששכר בן גם הם עם ברק לכל אשר יצוה, ונם יש לומר, וגם שאר שבט שביששכר היה בברק עצמו למלהמה. בעמק שולה ברגליו, שירד עמו מהר תבור להלחם עם סיסרא בעמק, אל נהל קישון בשליחותו של מקום, כל אילו לשבה, אבל ראובן שהיה לבו הולק עליו אם להיות עם ישראל או להיות עם סיסרא מזכירו הכתוב לגנאי הדדד בפלנות ראובן גדולים הקרי י■) לב, ניבלי ליבא ערמומית, ומה הוא ערמתו: (ט־ז) ישב לו בין משפתי המלחמה לשמוע מי נוצה והיה עמו, לשמוע שריקות עדרים, קול עדרי המלחמה י) שכן דרך אותן שנוצהין המלחמה לשרוק בקולם ולהשמיע קול ניצוהין ושומע למי קול ענות גבורה ולמי קול ענות חלושה, הה׳יד למה ישבת בין המשפתים לשמוע שריקות עדרים. גדולים הקרי לב, הוא עון גדול מי שחוקר בן בלבו: (י־ז) גלעד בעבר הירדן שבן, אנשי גלעד הצי שבט מנשה השוכנים בעבר הירדן עשו עצמן כלא יודעין ולא באו אל המלהמה. ודן למה נכנס לו באניות, לומד אם סיסרא נוצה אברה לי בים, וגם א) עיי; שאד מפרשים, אך בפי' מלת "עממיך" נטר, המחבר מדרך כלם. ב) בב״י ג > עיי; פירש״י. ך) עיי; ג״ב שש. ק) בב״י הקקי. ך) עיין ג״ב שם המציקי.