Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1906-01-01 · IV. 1906 - 5667 (1906) · page 8

3 מעשה ה׳ הגדול אשר עשה לישראל: (ה) ויטת יהושע בן נון ונוי: (ט) ויקברו ונד: (י) ונם בל הדור ההוא נאספו אל אבותיו, אותה שעה ויקם דור אחר אהריהם אשר לא ידעו את ה׳ וגם את המעשה אשר עשה לישראל: (י״א) ויעשו בני ישראל את הרע וגד: (י־ד) ויהר אף הי בישראל ויתנם ביד שוסים, דבר הווה הוא שכשהיו מבעיסין לפניו היה נותן אותם ביד שוסים: (ט׳יו) ויצר להם מאד: (ט״ז) ויקם ה׳ שופטים ויושיעם מיד שוסיהם, פתי כאשר צר להם מאד הקב׳יה מקים להם שופטים ויושיעום על ידי השופט מיד שוסיהם ויושיעם לא פעם אחת אלא בכל עת שיצר להם האויב היה מושיעם על ידי שופט. ויושיעם אדאייודימיט אל״ש בלע־ז =) , כלומר כן יהיה תמיד שהקב׳ ה מושיעם בבל עת צר להם שהיה מקים להם שופט ומושיעם. וישראל מה היו עושים בשהקביה מקים להם שופטים אינם שומעים אליהם הה״ד: (י״ז) וגם אל שופטיהם לא שמעו, נדן אשקולטיוונ״ט ג) בל״ע, אין כל העדן משמש לשעבר אלא בהווה כלו׳ כה משפטם כל ימי השופטים וכן כל תיבה ותיבה שבפרשה זו השמר לך שלא תסיבנה לשעבר אלא כולם בהווה לומר שכך נוהגים ישראל כל ימי שופטיהם אשר שפטו אותם וכמו שמספי־ בעניין שבכל צר להם הקב״ה מושיעם, בדבר זה נהוג הקב״ה לעשות עמהם כל ימי השופטים אשר שפטו את ישראל. ועל פרשה זו היה מזהיר ר׳ מנחם ב״ר חלבו י אחי אבא את כל העומדים לפניו ושומעים את דבריו שלא לסבות את כל התיבות שבפרשה זו לשעבר אלא כתיבות שבפרשת מסעות שבהעלותך: ויש אשר יהיה הענן ונעלה הענן בבקר ונסעו (במדבר ט׳, כ׳ וכ״א) שכולם בהווה ולא לשעבר: (י*ה) וכי הקים ה׳ להם שופטים, פתרון וכאשר הקב״ה מקים להם שופטים אקדם אדרצייו־ט בל״ע י). והיה ה׳ עם השופט א״ד אירי׳ט בל״עי■). והושיעם מיד אויביהם, פתרון ומושיעם אדייודודט אל״ש בל״ע. כי ינהם ה׳ מנאקתם מפני לוחציהם, פת־ כי בבל פעם ופעם שהיו צועקים אליו היה מנחם על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה וכל זה מהמת נאקתם: (י־ט) והיה במות השופט ישובו והשחיתו מאבותם, והיה כאשר מת השופט היו שבים ומשחיתים מאבותם וכל בך היו מכעיסין והולכין עד שלבסוף (כ) חרה [אף] ה׳ בישראל ויאמר יען אשר עבדו הנוי הזה וגו׳: (כא) נם אני לא אוסיף להוריש וגד: (כב) למען נסות בם את ישראל השומרים הם את דרך ה׳, אם הולכים הם בדרך המקום היה מניח להם מן האומות, אם לאו היה משלח בהם 0 את הנוים האלה: ג. (א) את כל אשר לא ידעו את בל מלחמות כנען, אותן האומות שלא ידעו במלחמות יהושע והשאירם הקב •ה שלא החרימם בימי יהושע, למען נסות בם דורות הבאים ז): (ב) רק למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה למען יבינו דורות הבאים מה בינם א) מבאן עד ״ולא לשעבר״ עיין גם בספרו של פוזננסקי על רמב״ה דף 19. ב) adjuvit eis. ג) 110n oscultivent ר״ל לא היו שומעים. ך) quand eut adressö ופתרוני באשר הכןים להם. ךן) ed ert ופת, והיה, ן) בכ״י בכם. ץ) כל שאר המפרשים פי, זה על הדור האחרון מבני ישראל.