Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 359

ו)29 Ebenso vor den letzten Propheten; vor den Hagiographen heisst es: ע*י..נדפס עם רב העיון בויניויאה בשנת רע״ח לם*ק בשנת י־ו לדוכוס דניאל בומבירגי מפלאנדריאד* Am Ende von דה*י stehen Daniels eigene Worte, die ihrer Wichtigkeit wegen hier angeführt werden mögen: אמר דניאל בן קרניאל בומבירגי מאנוירשא הדר היום בויניציא העיר רבתי עם, דגה מנעורי נדלני הטבע כאב לעורר נפשי החסרה והצעירה לאהוב החכמה ואוהביה כל ימי חלדי עד כי היה לי טבעי למשיב נפש לחזק כחותי לרדוף המושכלות ולהאיר אל עבר פני להצילני מטיט היון טיט העצלות והביטול, ואם כי ידעתי נאמנה ערכי השפל והחסר כי לא בינת אדם לי במה שצריך לחיוב האדם הנמצא החי המדבר, כי בדבור המושכל לבדו יושב בתשובת השואל מהו, ואנכי צעיר השכל רפה התבונה משולל מהשלימות מ״מ במציאותי זה אשר בראני ה׳ ואם מך הוא את העיון בחרתי לאח לי ואל החכמה אמרתי אחותי את אם אזכה בה, וכאשר התבוננתי בקוצר ערכי כי תורת ה׳ תמימה משיבת נפש לה לבדה משפט הבכורה להאיר כל אנוש אשר הוא הי בכל מיני השלמיות והחכמות והדתות והנימוסים כלנה, על כן בחרתי אם אוכל להתבונן בחלקיה עם אחזת ריעים חברים ־מקשיבים ומיודעים, ולאהבתי אותה מאשר חנן ה־ אותי הקימותי אצלי אומנים חכמים ויקרים להדפיסה בדפוס באופן שלם וישר תורה ונביאים וכתובים עשרים וארבעה המה מטיבי לכת עם התרגום לכלם למיניהם במקומותם ובמושבותם, ופירושים נפרדים להם למשפחותם לגויהם, וזה להפיק רצון נפשי החסרה להועיל לה לעיין בם, ונם לזולתי הירא את דבר ה׳ והחפץ בו להחזיק בם ולקרוא בהם, וידעתי כי ה׳ יודע כי לא מנעתי ממנה דבר להשלים חלקיה בהשתדלות נמרץ ולא עצרתי כחי וכספי להגיעה אל מחוז חפצי כיד ה׳ הטובה עלי כי ממנו הכל, ואברך ה' אשר עזרני עד כה להשלימה פה ויניציאה הגדולה אשר במחוז איטליאה בשנת י*ו לדוכוס ליאונרדו לורירנו שנת רע״ח לפ״ק ביום כ־ז לחדש כסלו ברוך נותן ליעף כה ולאין אונים עצמה ירבד* Dabei in lateinischer Sprache Verbot des Nachdrucks und auf der letzten Seite die Bemerkung, dass trotz der Hülfe aller Rabbinen zu Venedig das fehlerhafte Manuskript der י״ג עקרים תרי״ג מצות י״מ שער הטעמים nicht korrekt hergestellt werden konnte. Neben dieser rabbinischen Bibel in Folio wurde zugleich ein תנ״ך ohne Commentare in 4° 1517 und ein anderes 1521 gedruckt. Die zweite rabbinische Bibel wurde 1524 und die dritte 1548 neben anderen Ausgaben gedruckt und man kann daraus auf den raschen Absatz schliessen, den diese Druckwerke fanden. Mit dem Druck des babylonischen Talmuds begann Bömberg i. J. 1520 mit 9 Bänden; 1521 erfolgten 16 andere Bände (so