Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 152

89 לשלם החוב ההוא(1. כל הנ״ל הועתק אות באות מגוף פנקס הארצות יצ״ו בהסכמת יריד אדר שפיר לפ״ק דף רמ״ו ע״א. נא׳ מאיר ר׳ אליקום חזן סופר מלובלין המעתיק. בל הנ״ל העתקתי אות באות מנוף העתקה והחתימה הנ״ל נא׳ היים ספרא דמתא ושמש דקיק פוזנן המעתיק(-. .XY שפיז(': זה׳ הנ״ל(4■ יקבלו לובלינר מן החייבי׳ וסך ניז ז־ [זהובים] שניה [שנשארו חייבים] וועננדאווי(5, וסך מ׳־ב ז׳ שנ־ה טיקאטין(6 שייך לאנשי לובלין והם יקבלו אותם מן וועננראווי וטיקיטין (J) (sic החשבון דרך קצור. נליל קראק׳ (8 הייבי׳ תקי־נ [זהובים] כ׳־ג נ־. לבוב והגליל(9 חייבי׳ ג״א [ט׳ מאו׳ פ״ב זהו׳ ד■ נ־(<יי] תתקם־׳ח זהו׳ וחצי. וואלין(11 חייב גיא ט׳ מאו׳ פ־ד זהו׳ ד׳ ני. חעלזם(12 חייבי׳ תש׳ץ זהו׳ ר׳ה (sic). [סיד, (סך הכל) ט״א קפ״ו זהו׳ ב״ז נ׳. קם־ו זהו׳ ב״נ נ׳(10]. טיקטין מ״ב ז־ ה*ח (V6 ווענגרובי נ״ז ז׳ ה׳ ג׳ [מהנ״ל לשלם(°י| מהניל לשלם לקראקא היא תש־ו זהו׳ וחצי, לפוזנא ב״א רמ״ה זהו׳, לנליל פוזנא תע״ח זהו׳ ה׳ נ׳, ללובלין [רפיג זהו׳ רניט זהו׳(י*1] תתס״ג זה׳ טיו נ׳ ב׳ ט׳ [טפלים](11, [לגלנולת לסך טיו א׳ לנזבר תק״ט זהו׳ ללובלינר(10]. [סיה טיא רביד זה׳ ב״נ ג׳ (ב׳ מאות ב־נ נ־(15 הסר בערך נ״ה ז׳ (ל״ד ן׳(15) בנין נ׳ זה־ שניכו אנשי וואלין כנ״ל. ע־ז קיבלו אניצי לובלין כ״ד ז׳ מליט׳(16 לנכות מן רפ״ג זהו׳ הניל )10] (17. _ 1) Diese Bestimmung fehlt bei Buber. 2) 1691; Sef. hasichronoth 11 S. 11a [16a]. 3) Ist das Jahr. 4) Nicht mehr vorhanden. 5) Wengrow, o. n. ö. von Warschau. 6) Tykocin, Gouv. Lomza. 7) Alles bisherige in der Urkunde durchstrichen. 8) Kleinpolen. 9) Lemberg und Reussen. 10) Das in eckiger Klammer befindliche ist durchstrichen. 11) Volhynien. 12) Chelm, o. s. ö. von Lublin. Zu גליל חע?*ם vgl.שו״ת חות יאיר Nr. 92 Ende. 13) ה, חציים halbe Gulden? 14) Schillinge, vgl. Zeitschrift der histor. Gesellschaft für die Prov. Posen, V 118. Ueber das schwankende Verhältnis der roten Schillinge zu den Silber״ und Goldmünzen jener Zeit siehe בית הי^ל zu 1 ,162 יו״ד, Dyhem״ furth 1691. 15) Das in runder Klammer befindliche ist in anderer Schrift. 16) Lithauen. 17) Sef. has. 111 S. 2a. Mit Recht sagt Rabbinowitz (a. a. O. S. 437), dass aus der Gesamtbesteuerung der poln. Judenschaft die Institution der Vierländersynode sich gebildet habe. Der Vergleich mit den vier Provinzen Frankreichs (Jost, Gesch. des Judentums und s. Sekten 11 390) und die An״ nähme, dass die polnischen Juden die französischen Zustände ihrer früheren Heimat nachgeahmt haben (das. III 213), sind unhaltbar.