Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 113

50 er, der stets zu den treuesten und gehorsamsten Dienern des Königs zu gehören strebte, den Priestersegen auf ihn herab, gab unter haggadischer Auslegung der Psalmenverse 61, 7—8 den Wünschen für ein hohes [Alter des treue Liebe bewährenden Königs in jugendlicher Kraft, unter beständiger himmlischer Obhut, Ausdruck und wies unter geistvoller Deutung des Schlusssatzes von Psalm 50 und namentlich Samuel I, 9,7 auf die Pflicht der Anerkennung und Dankbarkeit für die königlichen Wohltaten hin, die sich nur wieder in Wohltätigkeit, in Werken der Barmherzigkeit, durch welche auch die Armen und Waisen die Freuden dieses Tages gemessen sollten, offenbaren könne. Ferner gab er seine Anordnung bekannt, fortan das Königsgebet auch an den beiden ersten Tagen der drei Wallfahrtsfeste zu verrichten, auch gedachte er namentlich in Dankbarkeit des um die Juden vielverdienten Oberpräsidenten Flottwell. Zum Schlüsse aber wandte er sich mahnend an die neugewählten Bepräsentanten, dass sie, לפניו.... להיות ידיו ורגליו אסורים משום התעסקות... אן* אם ראה שבניו מנהגים כסא ממלכת! בכל עגיגיו על מכונו לזה הוסיף שנותיו כמו דור ודור... דהיינו הדודות שהם במבחר השנים בתקפם ובגבורתם... ואמר ישב עולם לפני א׳... שיהי׳ עיני א׳ עליו מבלי העלם עין להטיב עם המלך זע״י שעושה חסד ואמת לעמו הן ינצרזהו... אהי! אודיעכם גדל החיוב להכיר טובות המלך עלינו וליתן לג שבח להודי׳ ... והנה ענק תודה להביא תשורה ודורון על זה וראוי להשכיל במה כחינו להביא תשורה לא' המלך ושריו כתוב (שמואל א' ט,) ויאמרשאוללנערו...מה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש הא׳ מה אתנו ויש לשאול על כפל הלשק לומר ב' פעמים ומה נביא — ואח״ב הוסיף ומה אתנו גם בתחלה אמר לאיש ואה״כ לאיש הא׳ והמכוון כי ענין תשורה נחלקת על ג׳ פגים: א) איכות הדורון.... אם סך עצום או דבר יקר המציאות ... ב) מצד הנותן האם הוא גחל וחשוב אף אם החרזן מעט נחשב לגדול שזה כבוד למקבל... ג) מצד המקבל שהדורון ראוי לפי ערך המקבל לפי גדלו וקטנו לזה אמר מה נביא לאיש היינו לאיש ההמוני שיספיק מתנה מעוטה גם זה אץ בכוחנו כי אזל הלחם . .. זכ״ש ומה נביא לאיש אלקים .... שהבל נחשב למאום לעומתו... ואמר ומה אתנו ומה יש חשיבות עמנו... ולזה צריכים אנחנו להתבונן מהל נביא למלך כל הון מהבל ימעט ומה השיבותגו אך אחת היא אשר עלה בדעתי ידוע ומפורסם שא' המלך ושריו אוהבים לשמח לב הנדכאים ולזה נעשה התשורה היום לשמח לב עניים במאכל ומשתה וממון ולהלביש יתומים חה חביב מאד לפגי המלך ושריו. . . אבקש מכם עוד דבר א׳... שבכל הג וחג ב' ימים ראשונים נברך ג״כ להמלך . .. בשעה שאנחנו שרויים בשמחה .. עוד אפקח עיניכם שהחסד שעשה עמנו המלך בא ע״י סבת אוהביו ויועציו שדברו טוב עלינו וסבבו שימצא המלך לנכק להתחבר עמנו ולזה ראוי ליתן שבח והודי, להשר הגדול אבעדפרע- זידעגט פלאטטוועל ולכל בהערדע ולברך אתהם ... ואתם הנבחרים רעפרעזנטאנטען עליכם למנות פרנסים תדעו כי המלך ושריו רוצים בהחזקת דתינו שלא למנוע שום דבר מדתינו הן בעניני שמידת שבת הן במניעת אכילת דברים אסורים וכדומה ... לזה תראו למנות פרנסים אנשי אמת יראי ד'.. .יודעים היטב עניני התנהגות_הקהלה ... לבלי התנהג (?) דבר נגד דתינו ח״ו לא לבד שמוחש מיד כי גם לראות את הנולד שלא לעשות סבה שיוגרם מזה בהמשך הימים גרמא בעלמא.... וחלילה לי מלהסתפק בכם אבל עלי.לעמוד על_הםשםד להחזקת דתינו ע"פ תורה שבכתב ושבעל פח גמרא ושו״ע ולזרז המזורזים... אני יזשב פה זה ח״י שנים ואני באתי לידי זקנה וכחי הלש ואץ ספק אצלי שבמה שתמצאו לשמחני שתעשו תדעו כי אך בזה תשמחזני אם הכל באחוות גמור ולא יזכר עוד שום משטמה ופירוד לבכות ח״ו ואתם שלום וביתכם שלום וד׳ יברך אח עמו בשלום.