Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 62

וננעל דלת בפני לוין ופסקה אמונה. ואל תדמיונו לאיזה קהלות שבארץ אשכנז שיש ביניהם עדך, שם לא היא אלא על הצדקה ועל גמילות הסדי, שהוא על דבר מועט, ויושבי על כנם בהשקט ושאנן כהמרי דיתבי ונוי ושפע רב להם, ומוחלין זה לזה, אינם נותני' עין זה על זה, ויש מהם כיד ברכות הטובה עליו הוסיפו על עצמם אבל אנחנו לקינו ונטלו את ממוננו, וכמה סיבר הסיבו עלינו בערה ומלהט׳ ...... מימות הקיסר קרלום ...... הנריים והמון עם שני ימים רצופי׳ גירוש .וטלטולי הדרך הממעט שלשה, והסרנו בנפשות ובכה ובממון והנה אנחנו נכיי׳ בעיני העמים להתפרנס ביניהם כנר בארץ נכרי׳, ובתינו החריבו וסך רב המוטל עלינו הוא לא ניתן למהול זה לזה ומכיש לשמאי׳ נדרך הטבע׳ וכאשר היי כן יהי׳ נם עתה להעריך כסומא בארובה ולדון את הבידו בלי שום חקירה ודרישה ודמי' ת־תי משמע ואין אדם יודע מטמוני הבירו ולנהא (?) סבול הערך זמן שלשה שנים, אף אם נשתנו העתים, עתים לטובה עתים לרעה או ירד היו מנכסי׳ או הסיבה עליו שום סיבה, להיות פועל בטל ה״ו הי ישמרנו מכל רע האתם לא זכרתם שהמלכה לא ההזירה לנו לפראג אלא על עישר שנים, וזהו שני שנים ומהצד. שעברו עלינו בצרות ועדין לא שלונו ולא שקטנו ממהלוקו׳ וקנאה ושנאה שבינינו מרוב כיבד המס, ואין הבמה ואין תבונה ואין עצה. באהלנו להושיע, ומאין יבא עזיה ואם אין •שלום אין קץ הייו להיות בעצה ואנודה אהת, ואם לא התפשרו עכשיו, לאהוז המשקל בקו השוה, ובמישפט אהד לכולם, לעישות ישלום בינינו אימתי ואין כלי מהזיק ברכה אלא שלום, ואם יתאהר הזמן ישל עשר שנים הניל מה לעשות ראשונה להשתדי* ולהמליץ, הנחה מהמסי׳ או קיומי׳ כי תרי קולות הללו לא מישתמעי ועליכם מוטל לילך לפנינו ולהמליץ ולהשתדל כל חטובו׳ ולא נהי׳ עדת ישראל בצאן בלא יועד, ורבים מאנשי קהלתינו היושב" בארץ נכרי מתיראים להזור ולבוא אל עי־ מולדתם מפני אימת רעפארדיציאן והניחו ביתם ריקם ושממה מאין יושיב והמה מצפי׳ ומהאור׳ מתי יבא הזמן לבטל רעפאדיצאן ויהי׳ כאש־ היי בשנים קדמוני׳ לפי משא ומתן וכפי עשרו ויבאו לסייע עמנו עול המס, כל הד והד כפי אש־ ייטיב לו ויהי׳ לנו לעורה. גם ב• בני הגולה מונעים את עצמם מלשדך עמנו לתת בניהם לכאן, בשמעם מנהג ביש וכליון ביב מאביז א) רעפאדיציאן הקשה. והנה ראינו איזה יחידיי לתקן ולסקל העות והקלקול ונערוך לפניכם, זקני עמינו שולחן של שלומים, ולאחוז המשקל בקו השוה אל הדופק השוה ומשוה קטן ונדול ומשפט אהד לכולם, להיות כולנו כאיש אהד ואגודה אחת ולהשתדל אצל שדי יריד, ולהשליש המס המוטל עלינו לשלשה חלקים שליש לפי נפשות שוץנעלט ופרדאן מאכילה ושתי' כנ״ל וכאשר היי לפנינו עד הנה, על איזה שניי שלא לבקש מהשררי יריד, יותר מדאי ותפסת מרובה לא תפסת, ולראות עד כמה תכבד העבודה בשאר שני שלישי׳ ושליש לפי משא ומתן כאשר היי מימי קדם קודם הנייוש דהיינו עיי פאדדאן כתקנת הגאוני׳ מהריל ומהר״ש ב) ומהרי® .ובי צ״ל ׳מיזמת. מ) הג׳ ר׳ אהק שמקון שפירא אב" ד ור״מ דק״ק פראג והמדיה.