Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 40

לנו לא הועילם, בתי כנסת בתי מדרשות שיהריבם, ספרים תפילין ומזהות אשר בתבתם פוסקים ומדרשים אשר חברתם, לשמה ולמיזה(!) ההינם(!), אלמנות ונשים צדקניות עיניהם ננרה דמעה, ולא תדימה מאין הפונות על שבר בני קהלות ישראל, ובבתי כנסת כיתות כיתות, משמורות משמורות אמרו תהלים, וסליה׳ ר׳ אברהם קרא א) בשחרית ואבינו מלכנו וענינו במנהה והפלת תהנה בשמע קולנו ישקיף ה׳ וירא ענינו וירהם עלינו ועל כל ישראל העומדים בצרה אמן. בעלי בתי שהי' אברו(?) להם מזוני קמח וקטניות והמאה ושמן ושומן ומלה,. ו.. ש הותירו להם ד,שודדי׳ יתר הפלטה הלקו בין העניים ואביונים. וכרוז יצא בכל בתי עצות אינו יהודי׳ בפקודת שרי שטיה יריח שכל מי ומי מהם שיש לו פקדון או חייב ליהודי׳ דבר יודיע למשפט תוך שלשת ימים בקנס נדול, ולא נשאר רוח בקרבנו וחשבנו הכרוז הלז לכמה מחשבות נוראוי וכסבורים אנהנו שריקם ישלהו אותנו מארצם, ונם אברו זה לזה שבעת יציאחינו מהעיר יריקו בשער נם את שקים מבגדים ודמינו בעיניהם כהפקר, ונעשה להם כהיתר לעכב חובות היהודים שלא לפרוע ליהודי׳ ואין דין ומשפט ליהודים ומשום כך לא יוכלו היהודי׳ לגבות הקפתי' מאינו יהודי׳ והששנו חששות נפשות מכרוז ההוא, והכינו עצמינו לקדש השם יתברך בכל נפשנו ובכל מאודינו, ודמים תרתי משמע, אבל בעיה הי׳ ציווי הדל לטוב יהודי׳ קצת. היהודי׳ התחילו לנסוע ולשלוה בני ביתם אהד אחד מהעיר לתור ולחקור להם מקום להניח שם בחמשה הרשי׳ המותרים מהמלכה לעכב במדינת פיהם ולפלוט נפשם עם יתר הפלטה, ולא הניחום שומרי השער וסופריהם להוליך עמהם חפציהם ורכושם וכאשר הביאו לבית הסיכס להראות להם ולבקש רשיון מהמיכם, לא נהנו רשיון ליהודי׳ בפקוד׳ השרר׳ ירה. נם קציני הקהלה הסכימו לבל יסעו ויברחו הבעלי בתים להרפזרם פן ואולי יש תקוה וישועת ה׳ בהרף עין, ועל כל זאת שלא יהי׳ נתפסיי קציני קהל ועשירים לבדם על חוב הקהל והמסים ישנים, הכומרים והשרים שהלוו לתיב׳ הקהל לסיועת הוצאות הקד,לה והמסים שלחו פהקיהם להמלכה ירה ושאלו לה בכה לנבות חובותיהם מקהל יהודי׳ שבפראג שעולה יהד מאה וששים אלף זהו׳ ב) ........... תק״ח. הסוהרי׳(?) אינו יהודי׳ התמנו מהם סוהר אהד לצופה על היהודי' הנושאים סחורות תחת הסרבל ומכיש בשקים או בסלים. האלוף ר׳ זלמן קרוב השתדל אצל שרי קומיסיון ושטיח ירה לגבות מכל יהודי׳ המנורשי׳ בכל מקום שיושבי׳ במדינה הצי ערך כפי ערך שפדינן(?) סכום הגלנלת עבור העשם(?) הנגבא בהדש שבט וטבת תקויל שעולה לערך ג׳ אלפי׳ זהו׳ לסיועת הוצאות החולאי׳ ומשמשיהם שבלאזירעטי J) כאשר באו פקודת שרי שטיה מפקודת הגליל, להאחים ר׳ דוד ור׳ ישראל בני א) המתחלת: ״את בל התלאה" חברה על גזירת פראג בשנת קמ״ט לפ״ק . ב) בנראה הסדים באן איזה דפים. {) הייני בית החולאים Lazarett.