Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 39

35 ואנחות שהניע על קהלה מפוארה ההיא, בכו כולם בכיי גדולה ומרה, ושלהו מהם שני קציני, לידע הדבר מהגירוש ויודע הדבר שנגמר הדין בערה בדבריו מיד שלח המשולח ההוא שלוהו לפראג, להודיע להם ולעשות פעולת דבר לקרוע נזר דיננו הקשה עלינו כאלו'נהרב בית המקדש בימינו. הקציני קהל כתבו כמה פעמים כל זכות וזכיות ואהיזה שיש ליהודי' בישיבתם בפראג מכמה מאות שנים, ובל פעולות הובר שפעלו לעם העיר ומלכיה, וכל הקיומים והריות שהגיע ממלכות למלכות וכל המסים ונתינ׳ךוארנונ׳ שנתנו מדי שנה בשנה, וכל הפיועות שסייעו להעיר והמדינה, וכל הכנסות שיש להמלבות ועמיה מיהודים היושבים בפראג, וכל השבירות מבתיהם ליהודים ומכסים, ועל בל זאת פעולתם במלחמת שווידן והוסאטין והיידן, ומעשה י״ב שרים שנתלו על שבקשו לשלה ידם במלכות עסטרייך וניצל ע״י יהודים ושאר דברי, טובי־ ופעולות רבות שפעלו היהודי באשר נמצא בדברי הימים שלהם ולא נעשה להם דבר. ונתנו הקציני׳ כתביהם הדל באריכות לשרים ורוכסים, והציעו רבריהם לפניהם, ולהמליץ לפניהם אצל המלכה יר־ה. י״א טבת באו לפראג אנשי היל המלכה בני תרבות מלומדי מלהמה ותכסיסי׳ ועל כולם ראש שר הצבא צר החיל נראף קאליווראט טיטל, ונפקדו מהם לרחוב היהודים למשמר והבאנדורן והוסארין השוכבים שם ברהוב לא רצו ללכת משמירתם, עד שיצוה עליהם ראש שר ההיל שלהם, ושלהו הקציני קהל אל שר ההיל שלהם למהנה אשר הוא חונה שם במדינה, לצוות עליהם, ושלח פקודתו להם לילך ולי סע משמירתם, וגם נסעו, ומסרו שמירתנו לחילי שר הצבא קאליווראט בני תרבות (הקציני קהל) רכ.... ומלאכה מרובה, שאי אפשר לגמור ומה לעשות עם חולאים ויולדות וזקני, ומהובלים, אשר אין להם כה לעמוד וללכת ממתשתם א) ולישב בו על המטה. הקציר קהל וב״ד הודיעו צרותיהם לרבים וכתבו לכמה קהלות ויהודי, הקציר, עולם הנמצאי׳ שנשאו הן בעיני מלכותם ושריהם שישתדלו אצליהם שימליצו בעד קהלה מפוארה המיושבה מימים קדמונים פראג ויכתבו אל המלכה עסטרייך לשוב מחרון אפה, ותסיר הגזירה הקשה מעלינו, עיר ואם בישראל, זה כמה מאות שרם שנתישבו, בתי בנסיות בתי מדרשות בית עלמין צדיקי, וחסידי עולם השוכנים בקבורתם לומדי תורה ותלמידיהם, ילכו מבית מדרשם וירהו ספריהם מארבע פינות עולם נתקבצו אלינו לשאוב מים של תורה, גאוני ארץ בעלי ישיב, מהם יצא תורה, לפסוק הלכה כמותן בכל מקום איו מקום הנותרנו(?) כל עולם צר אצלנו לא כל עוברי דרך שעבר עלינו ר״ל דבר וחרב ושבי, לקיר וגם נטלו את ממורנו המקום ירהם עלינו ועל כל עמו בית ישראל אמן. וכל יום ויום נתקבצו לומדי תורה והזר, מלמדי, עם תלמידיהם, ויתומים להשתטח על קברי אבותיהם פלגי מים ירדו מעיניהם, וענו ובכו צדיקי יסוד עולם גאוני ארץ ונשמות הקדוש" שתדלנים ומנהיגים איו הכמתכם ובינתכם, לשוא הטרחתם עצמיבם וקומו מקבריבם וראו את בניכם, ובני קהלתכם, הנתגרשו מבתיכם אשר בניתם קררם רכושים אשר אספתם, לקחו ונזלו מיד ברבם, וכל חריות וקיומם, ופעולות שפעלתם א) ממטתםt