Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 41

87 ר׳ שמעון פרענקל פרימס ע*ה, ערערו אצל שרי שט״ה יחה על הנדיה ההיא ויקחו לפני האלוף מוהרר זלמן קרוב לאמר רב לך כי רבים שהעדה הנמים ונבוני׳, ומדוע תתנשא על קהל ה׳ המשול תמשול בנו ומי שמך לאיש שר ושופט עלינו לערוך עלינו לבד בלא שום קיבול הוועד או מנולי הקהלה מסי׳ ונתינ׳, התנשאה, וגם רוממת הנקרא לך ראש לכל בני הנולד, פראג, ובלא־ה לפי פקודת המלכה יר״ה שנרשה אותנו מהעיר נתבבו(?) ממילא ־בורותינו ודביקותה, וזה כמה גביות שגבו מבני הגולה פראג ננד דתינו שנגבו בשנים ותתחלק בשלשה, ונם כל זאת כתבו וקובלו האהים לשרי שטיה שמשם והלאה אל ינביהו האיש ההוא וישחוק בגאותו עלינו ושלחו שרי שטיה יריד. כתביהם לפקיד דגליל קוירשים לשמוע בין האחים וביניהם, עם דברי מי ולברר דבריהם שכתבו על האלוף ר׳ זלמן קרוב, ועמדו שני האחי׳ וחאלוף ר׳ זלמן קרוב על הריב אצל הפקיד דגליל קוירשי׳ ונתברר הדבר שנתועדו סנולה מבני הנולד, ובתוכם גם האחי׳ הדל קודם שנתגרשו פעם שנית מפראג שיחזקו ויקיימו בני הגולה הלעזרעטי שלפני העיר לחולאי׳ כל זמן שאפשר, וזולת זאת אין לנו דביקות בד,עיר, ונתרחקו מאד מהעיר ולא יהי׳ החולאי׳ ומתי־ ב״מ כדומן על פני השדה, האלוף ר׳ זלמן קרוב לילך ולבא לפני בני הגולה ולהשתדל דברים בעסקי ד,קד,לה ולעזרעטי וגם חתמו.... בכתב ידם הסכמת הוועד ההוא. אצל המלכה י׳ר״ה ניתנו כתבי מסירה על היהודים ד,מגורשי׳ מפראג שמרדו בהמלכה והמה חונים סביב העיר וגם דרים בתוך שני שעות ד,נאסרו להם ונשאו ונתנו בתוך שני (?) העיר וקפחו לפרנסת כל בעלי מלאכי ויושבי העיר שעוברי׳ כל המכס־׳ ופחתו כל ההכנסות המלכה והמדינה וכבני הוריי הם שלא נתנו מסיי ושאר דברי מסיר׳ להבאיש ריחנו אצל המלכה יחד, ושריי, ולא חתמו בו את שמותם ושלחה המלכה הכתב ההוא אל שרי שט״ה יריד, לדרוש ולשאול לסוחרי׳ ולבעלי מלאכי מי ומי הם העשו הדבר הזה ולברר דבריהם ושלחו שרי שטיה ירייה לכל בת* עצות בשלשה מקומות פראג לשאול להם על מי ועל מה יש להם לעורר על היהודי׳ ומה ד,יוק יש להם אם ידורו היהודי׳ בפראג. ושאלו ראשי עצות לכל זקני בעלי מלאכה אחד אהד על השאלות הדל, והשיבו רובם ככולם שהיהודי׳ לא יהי׳ להם לד,יוק אם ידורו בעיר, ואדרבה זה הזמן שנסעו היהודי׳ מפראג הגם שיש להם תועלת בעסק אהד, יש להם לד,יוק בכמה עדנים יותר ויותר ויצא שכרם בהפסדם, וד,סוחרי׳ השיבו אם תמשוך המשפט לזמנם(?) יהי׳ כלים כולם שהיהודי׳ ד,מגורשי׳ נשאו ונתנו על המדינה ונוטל השפע מהעיר, מלבד מה שנשאו ונתנו בעיר, והמה הרבה להם סחורה ואין להם קונים ומוטב שידורו היהודי׳ בד,עיר או לרדפם ממדינה, משינוחו פה, וכל הנשאלי׳ חתמו אה שמותם על השאלות ותשובתם כדל שלא יכחישו דבריהם, ועל דבר הכתב יהמסירה הניתן להמלכה יחד, ענו כולם שאין להם ידיעה ושלהו שרי שט״ה יחד, שאלתם ותשובתם כל חד והד בשמותם להמלכה יר־ה. ז׳ טבת תקח״ל שהוא ט׳ דעצמבר 1747 שלח הפקיד דגליל קוירשיס