Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 35

לקורות היהודים בפראג משנת תק״ד עד תקי״ד*׳• נעתק מכ*י ברעסלויא ן״י שלמה צבי ליעבען פראג. בשבת קדש בא שר אחד מחילי הגר לבית הקהל וצוה להביא אליו פרנס החדש, ונם בא וכך אמר לו הנני מתרה אותך בהתראה זו אם לא תביאנו לי קציני קהל קודם חצות לילה שלשים אלף זהו׳ לחלק ביני אנשי חיילותי ולהשתיק אותם, אנשי מרי נפש המה, משונים מכל אדם אכזרים ואבירי לב.... ום כדגה, אוכלי שקצים ורמשים ובשר אדם, ודם אדם שתו.... שנתונים נתונים אתם לפני יל המחנה הוסארין ובאנדורין וחיל הנר, לביזה ולהפקר ולשלל ולבוז אתים, והם הקדימו תחילה אתמול רק מאה וחמשים איש, בבן הנני מביא עליכם, נם את החיל הזה והתענו (!) אתכם בענוים קשים עד שאתם יורה להם (!) מטמונתיכם יתר הפלטה הנשאר לכם ואם תאמרם (!) אין לכם דבר כי אם גויתכם, דעו שלא ישאיר ממכם נפש אחד, ואל יבטיחו עצמכם בשומרים שלכם, כי ידעתי גם ידעתי שהמה הם מושכרים לכם רק מדעתם ובלתי שום ידיעה או בפקודת שר החיל או פקוד, והם נחשבו בעינינו כחגבים. פרנס תחדש הקצין ר מישל ייטלש השיב לשר ההוא, אני אני הוא פרנס החדש הזה, אשר בעדה בנללי קרה עלינו כל הצרות האלה, ומה לעשות אם אין בידינו לא כסף ולא זהב וסחורה, תיבת הקהל לא הותירו, וננעלו(!) בפנינו הדלת ללות לנו מיושבי עיר סוחרי׳ בראותם חסרונים, והלואי שיפרעו חובת העביר(!), כי אין להם ממה לגבות, ואדוני ממהר עלינו תוך שלשה או ארבע שעות להביא סך עצום ורב כוו, דבר שאי אפשר, הנמצא כזה, זה ומן רב בכל הרחוב, רק את זו אעשה לאדוני שלח אשלח אחרי חברי קרואי עדה ואתוועד עמהם מה דאפשר לנו למעבד אולי יש תקוה ותשועה ברוב יועץ, ואשיב לאדוני דבר ע־י מוקדם כאשר שמע כזאת שר ברח הוא ממנו בחרי אף ובקצף גדול, ואמר לו ראה תראה מה שיעשה לכם, קודם אור הבקר. ומיד קרא אליו כל הקרואים וסגולי הקהלה, וב״ד מו״ש, והציעה(!) לפניהם כדברים האלה דבר •השר ההוא, בכו כולם על השמועה, כי אין להם מענה בפיהם או עצה, ומפני שאין ברירה הסכימו כולם, לילך לסוחר אחד להאמין להם אלף הנריים להביאו (!) לשר ההוא פן ישוב מחרון אפו וישא חן בעינו לרצות אותו במתנה זו, כי מי יודע פן יבאו אחריו שרים רבים ונכבדים ממנו ועד היכן מגעת, ושמא אין כח בידו כלל ואין לו חיל תחתיו או אם ניתן לו רשות עלינו להרע לנו. וכן עשו הקציני קהל והביאו עמם סוחר אחד אלף הגדיים בידו והלכו אל השר ההוא, ושאל לו הסוחר בשלומו, וידבר אליו הסוחר שעל פי בקשת *) המשך מספר השנת♦ לשנת תרס״ד.. עיי׳ שם מןגד 202 עד 222,