Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 27

— n — לחוש לדילמא גייז ליה מחצי שיטה ויניה חצי שיטה ושיטה שלימה שתחתיה עם העדים ויכתוב מה שירצה בחצי שיטה עליונה וקיימא לן שטר הבא הוא בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחרת פסול אבל שטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת כשר. ויש לדקדק מיכן שצריכין העדים להזהר שלא יחתמו אלא מתהילת הקלף שאס יתחילו מאמצעית הקלף איכא למיחש לזייף כה״ג דגייז ליה מעילאי וכותב מאי דבעי מראש השיטה עד אמצעית שהתחילו לחתום והוד, ליה הוא ועדיו בשיטה אחת. מיהו ה״מ היכא דחותמין שניהם זה בצד זה אבל אם חותמין זה תחת זה בב׳ שיטין אין לחוש שאז יהיה הוא ועדו אהד בשיטה אחת ועד השני בשיטה אחרת. וזה לא היה כשר ודומה להוא בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחרת. וכן קבלתי מאבא מרי שקיבל רב מפי רב. ובעונותינו שרבו רבו בני אדם עדים ואין בקיאין בטיב דברים האילו וראוי לפסול אם יארע כן ולבן אמרו רבותינו אין העדים חותמין אא־כ יודעין מי חותם עסהם. וגם אין ראוי לקטן לחתום לפני מי שגדול הימנו בדאמ׳הה) ההוא שטרא דחוה חתים רבא ורב אחא בר אדא אתא לקמי־ דרבא אמי אין חתימת ידי היא מיהו קמי דרב אחא בר אדא לא חתימי מעולם כפתי ואודי. וקיימא לן דבין עדים ולאשרתא אפיי שיטה אחת פסול. ושטר הבא הוא ועריו על המחק כשר. הוא על הנייר ועדיו על המחק כשר. הוא על המחק ועדיו על הנייר פסול. ושיעור שני שיטין ככתב יד• עדים דכל דמזייף לאו לנבי ספרא אזיל. ונ״ל דלאו בעדים ההתומין על השטר מיידי. דא״ב נתת דבריך לשיעורין. אלא בכתב רובא דאינשי שהם עדים. ופר־ח ראוי לנהוג כשיעור שפי־ ר׳ אבהו" כגון ברוך בן לוי בשיטה אחת דקסבר שיטה אחת וב׳ אוירין. יש שרגילין לחתום פלוני בן פלוני עד. והדיוטות הוא דתנן בם׳ המגרש יי) איש פלוני עד כשר. איש פלוני ולא כת׳ עד כשר. כך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין. וכן משמע בגמי דהתם וגם בגט פשוטי). ואין צריך לחתום פלוני עד בן פלוני כדאמ׳יי׳ נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש מלך ישר׳. ותק שייר מקצר. הנט וכתבו בדף השני והעדים מלמטה כשר (כתבו) [חתמו] עדים בראש הדף (או) מן הצד או מאחוריו ■בגט פשוט פסול. הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע שניהם פסולים [וכו׳ן. (הקיף) ראשו של זה בצד סופו של זה |ובד׳] את שהעדים נקרין בסופו(עמו) כשר וכר. ורב דחתים מן הצדאוקמינן בדיסק־ הוד, חתם הכין,). ואי חתים סימן בעלמא ורגיל בכך מהני אם ידוע כדאמ׳ התם ובנט פשוט:) יב צייר כוורא רב חסדא םמ״ך וכו׳. כתב סופר ועד כשרי). ההיא כתובה [כתובת חתנים] דאתא לקמי׳ דרי אבד,ו דהוה ירע לי׳ לטופסא (דשטרא) ולחתימת ידא דחד סהדא סבר לאכשורה א־ל ר׳ ירמי׳ חתם סופר שנינו. נהנו לחתום קורם לעדים החתן ושושבינין קרוביהן ואינו נפסל בכך דאמ׳ חזקי׳ם) מילאהו בקרובים כשר ובלבד שלא ירחיקו העדים מן השושבינין ב׳ שיטין כדפרי׳ לעיל. ונ״ל דחתן חותם לרווחא דמילתא כדתנף) הוציא עליו כתב ך,ך,) שש קס״ז ע״א. ך) שם קש״ג ע״א. ןן) גיטין פ״ז ע״ב. ן) ב"ב קס״א ע״א• ח) שם . ט) גיטין פ״זע״ב. י) שם פ״דז ע״א. כ) ב״ב קש״א ע״ב. ר*} גיטץ שם. £> ב״ב קס״ב ע״ב. י) שש קע״ד. ע״ב.