Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 25

- 21 - ודילמא כת׳ מה רבעי והדר כת׳ שריר וקים ומשני חד שריר וקים כתבינן תר' שריר וקים לא כתבינן משמע מהתם דבנט פשוט שהעדים חותמין מלמטה מתוכו אין [כותבץ! שריר וקים שאין יבול(לקיים) [לזייף! ולרב ירמי׳ בר אבא אפי׳ במקושר אין צריך שריר וקיים שהרי העדים הותמין אחורי הכתב כנגד הבתב מבחוץ. ופריך התם וליחוש רילמא מחיק שריר וקיים וכת׳ מה רבעי והדר כת׳ שריר וקיים ומשני הא אמי ר׳ יוחנן תלוייה מקויימת כשירה. כמו שאנו נוהגין לכתוב תיבה פלונית דביני הטי שריר וקיים ק) והתיבה תלוייה באויר שבין שני שיטין פי׳ שהסירה בין התיבות לשון אנכי אחטנוי). והייתי אני ובני שלמה חטאים®). ובפי מציאת האשד.") גרסי׳ תלה לי׳ רב לר׳ ביני הטי |הלכה| האהין ששיעבדו מהו. מחק פסול אע״פ שמקויים ולא אמרו מחק פסול אלא במקום שריר ובשיעור שריר וקיים וכ״ש כשהוא יותר מכשיעור הזה. ואמי ר׳ יוחנן כל המתקין בולן צריך לכתוב ודין קיומיהן. פי׳ תיבה פלונית דעל המחק שריר וקיים כשאינו במקום שריר וקיים. וצריך שיחזור מעניינו של שטר בשיטה אחרונה וטעמא כדפרי׳ לעיל. ואם לחשך אדם לומר' היאך אנו מקיימין תלויות ומהקין בשיטה אחרונה הלא אין למידין משיטה אחרונה ויש לחוש דילמא מחיק לעיל משיטה אחרונה או יתלה דביני חטי ובשיטה אחת שהרחיק יחזור מעניינו וגם יקיים בה המחקים והתלויות שהרי שדיר וקיים אין צריך לכתוב כדפרי׳. ובשלמא במאנא דכשר למקניא ביה לא קשיא לן דאע׳ג דהנהיגו לכתוב כדאמדינן בפרק הזהב״י מיהו אפיי הכי אי לא כתביה לא חייש־נן דסתמא דמילתא העדים לא חתמו אלא אם כן נעשה הקניין כתיקונו דנעשה כמו שנחקרה עדותן בב״ד. הילכך לא הישינן אם אין למידין הימנו. אבל במהקין ותלויות פליאה גדולה היא והיה לנו לקיימן קודם שכתב וקנינא. יש להשיב דכשלא היו כותבין שריר וקיים היו מקיימין קודם וקנינא. אבל השתא דאנו הוזרין מעניינו של שטר כדאמי ר׳ יוחנן בפ׳ גט פשוט ־ > בזה | לא חיישינן]. ודגרסי׳ בפי קמא דגיטיף) אמר (רבה) [רבא| האי שטרא פרפאה דמסרה ניהליה באפי סהדי מנבינא ביה מבני הרי ופריך והא בעינן צריך שיחזור מעניינו של שטר בשיטה אהרונה. ומשני במיהדר. ונם אנו הורגלנו לכתוב שריר וקיים כדפרי׳ טעמא לעיל. ואין העדים חותמין עד שכבר כתב שריר וקיים. מעתה אין מיהוש בדבר שקודם שחתמו ראו התלויות והמהקין וגם קיומיהם. ואם ימהוק ויתלה וגם ימהוק שריר וקיים ויזייף ושוב יקיים התלויות והמהקים ושוב יכתוב שריר וקים שדינו להיכתב אחר במנא דכשר למקניא ביה שהוזר מעניינו ׳טל שטר בשיטה אחרונה. ואנו קיימא לן דמהק פסול במקום שריר וקיים. וקיימא לן נמי תרי שריר וקיים לא אמרינן (הילכת׳)[הילכך! אין לחוש ולומר יטמא לא חור מעניינו ונם יטמא שריר וקיים לא היה בו דכולי האי לא חיישינן (ד)כיון שרגילות לכתבן. ולפי שיטתי אם אין כתוב בשטר חזרה שריר וקיים וכתוב בשטר בשיטה אחרונה קיום תלויות ומחקים פסול. דכל היכא דאיבא ק) זד,ו לשון רש״י ע״ש. ך) בראשית ל״א ל״ט. ש) מלכים א' א׳ כ״א. ת) כתובות ס״׳ט ע״א. א) ב״מ מ״ז ע״א. ב) ב״ב קס״א ע" ב וע' תוס, שש ד״ד. לפי.;;) גיטין י״א ע״א.