Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 24

— 20 — כששניהם אדוקין בטופס או שניהם אדוקין בתירף בם׳ שנים אוחזין יי. תורף עיקר השטר מקום הזמן ולוה ומלוה ופבום ד״-.וב והעדים. לשון מקרא ואקה את ספר המקנה ואת ההתום המצוד. והחוקים ואת הנלויי). נלוייי) כמו תורף כמו (שתרופה) [תורפה] של ירושלים היתה נלויה. טופס כמו כתב שמעתיקין ממנו כמו דפוס וטפוס שוד* וקנינא מן פלוני התן דנן לפלונית דא בת פלוני ככל מה דבתיב ומפרש לעיל במנא דבשר למקניא ביה שריר וקים. תקנו לכתוב וקנינא כדאמי בפי יש נוחליףס הלכה הכותב נכסיו לבנ[י]ו רב הונא כריה דדב יהושע אומי בין אקנייה וקנינא מיני׳ בין קנינא מיניי ואקנייה לא צריך. אקנייה הוא תהלת לשון שטרא וקנו ממני הכל לשון וכוי יי. וקנינא מיניי הוא סוף השטר:). ובפי מי שמתי• גרפי׳ היכי דמי מייפה את כוחו דכת׳ ביה וקנינא מיניה מוסף על מתנתא דא. ומפני שכתובה מעשה ב״ד לא הוצרכו לכתוב בראש הכתובה וקנו ממני כוי ופני ליה [בקנינא], ולא שלמדין משטה [אהרונה] הקניין דכתובה מן וקנינא דאמי ר׳ יוהנן אין למידין משיטה אהרונה בפי נט פשוט םי. ומעמא כדתניא התם הרחיק שני שיטין מן הכתב פסול שיטה אהת כשר ואמי מ״ט שני שיטין דפסול דילמא מזייף וכתיב שיטה אהת נמי מזייף וכתיב מאי דבעי אלא לאו אין למיד־ן משיטה אחרונה ובניטין בפי בי:) פרכינן נמי והא בעינן צריך שיהזיר מעניינו של שטר בשיטה אהרונה ומשני כדמיהרר אלא משום דבתובה היא מעשה ב״ד פגי לה בכל דהו. ואפי׳ לא כתי לה גובה בתנאי בייד וכיש השתא דכת׳ וקנינא. ואם הרחיק את העדים שיטה ומחצה כשר. ונרם־׳ בפי הזהב=) אמי רב ששתבריהדרב אידי כמאן כתבינן האידנאבמנא דכשר למקני׳ ביה וכוי. מרוקא פי׳ כלי מתוקן(מצעיפי) [מצפיעי] בקר. וקיימא דקונין בכליו של קונה ונהנו העולם שמקנין בסודר העדים' בדי שלא יתהלף להם בין מקנה לקונה. והעדים דעתם לתת אותו לקונה כדי שיקנה. והכי אמי רב עמרם נאון זצ״ל אנן תקינו רבנן במתיבתא דליקנו עדים [ד]שליחותיי דקונה ומקנה עבדי וכיון דקנו מן המקנה ונקיט סודרא בידיי מקני ליה. ובפי השותפין שנדרוע׳ נרסי׳ אמי רב איטי ומאן לימא לן דפודרא אי תפיס ליה לא מיתפיספ). שריר ו קי ם מה שאנו כותבין •טריר נקים לא ניתקן אלא בנט מקושר או בשטר מקושר דנרסי׳ בראש פ׳ נט פיטוט*) היכן עדים הותמין ואמקושר קאי (ב)רב הונא אמר בין קשר לקשר ופריך דילמא כתב מה דבעי וחתמי סהרי פי׳ למעלה סהדי בראש השטר הותמין ומשני דכת׳ ביה(ישר) שריר וקיים. ותו פריך ו) ב״מ ז, ע״ב. ץ) ירמי' ל״ב י״א* ה) רש״י שם פי, תירף גילוי של שטר. ב״ב קל״ו ע״א. ר) אפשר שצ״ל אהד. 3) ע' רשב״ם שם. שם קנ״ב ע״ב ממה שלא מי הי הרב לישנא דרב חסדא מפרק שקידם דף קל״ו ממקום דהוה קאי יבול לידע במה דקדק הרב ז״ל שמקומו של מימרא דרב הברא איגז בפ׳ יש נוהלין דאמי שם בדאמר אלא מקומו בפ' מי שמת אמ, רב הפרא• 3) ב״ב קס״ב ע״א. ב) גימין י״ט ע״ב. ס) ב״מ מ״ז ע׳'א ושם דבשר לאפוקי מדשביואל דאמ׳ קוגין ב מרוק א ועל זה מוסב פי' רביגו דמפרש ברש״י ולא בתום' ע״ש. y) נדרים מ״ה ע״ב, ין׳ מייתי בכאן לראי׳ שקונין 3סודר של מקנה. צ) ב״ב ק״ס ע״ב,