Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 22

— 18 — ביטלת ירושת בנו הבבור דהא אינו ראוי לבכור הוא. וגבי ברגא דהכל משתעבד ליה ואינו משתעבד לו אלא מה שיש לו בעין הוד, לי׳ ראוי. ולשונו מבולבל במקצת ואתרי דין השיעבוד למדנו שאין ביד הבעל ליתן ולמכור בלא רשות ואף בי צריך להקדים קניינה לקניינו בדתני י) לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשד. מקחו בטל. ולבך הורנלו לכתוב בשטרות וקנינא [מן] פלונית והדר מן פלוני בעלה. והי׳מ בקרקעות המשועבדות לבתובה דלא לימא לה עיניך נתת בגירושין ובמיתת כדאיתא בחזקת הבתים נ.) היא אמרה נחת רוח עשיתי לבעלי אבל בעיקר כתובה מנה ומאתים ותוספת אינה דואגת ממנו לעשות לו נחת רוח שאין עולה על לבו להבריחה כדאמ׳ בפי החובל י) תזבין לכתובתה בטובת הנאה לבעלה בו־ ואינה *כולד לומר נחת רוח עשיתי לבעלי דאם לאחר נותנת מאימתו ק״ו לעצמו וגם יכולה למהול לו בדאמי התם בל לנבי בעלה ודאי מחלה כוי. וכן דנתי בפני רבותיי והודו לדבריי. וגיס'׳ בפי הכונס ם) אמר רב הונא בר הייא אמר ר׳ ירמיה בר אבא רב כי׳ מאיר דתניא כת׳ לראשון ולא חתמה לו כו׳ ובם׳ מי שהיה נשוי נ) מפרשי הך ברייתא שפיר ופסקינ׳ התם והלכת׳ אשתדוף בני חרי טרפה ממשעבדי. ואם הקדיש תנן בם׳ שום היתומים =) המקדיש נכסיו והיתד, עליו כתובת אשהכו׳ע) וטעם משום גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון וה־מ במקרקעי אבל במטלטלי יבול למכור בלא רשות ואף ספרים שאל־כ בטלה תקנת השוק. ומה שלא תקנו אנב וקני במטלטלי בכתובה כמו שתקנו בשטר (כראש) פ״ק דקידושין®) אגב וקני בעדן נבי נכסים שאין להן אחריות נקדן עם נכסין שיש להן אחריות. משום שאילו כתב בכתובה אגב לא היה יכול הבעל למכור מטלטלין אם אין אשתו [רוצה] ובטלה תקנת השוק בדאמ׳ בחזקת הבתים י) אט׳ רבה מקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי (נבי) מקרקעי גבי מטלטלי אמי רב הפרא הוא דכתב ליה דלא כאסמכתא ודלא בטופסי דשטרי אלא כחומר כל השטרות. ור״ת זצ״ל פי׳ דלהבי נובה אשה כתובה במטלטלי בזמן הזהק) דאע׳־נ דלא כת׳ אגב כמאן דבת׳ דמי והוד, ליה כמקרקעי והיינו טעמי דתקון רבנן סבוראי למגבי ממטלטלי בזמן הזה דעשאוהו כאילו כתב בה אנב וכן נבי לקוחות אע״נ דלא כתב אנא איקום וא*שפר חייב ביון דלא כתב ביה אנב י) שיכול הבעל למגור מטלטלי דלא תקון מילתא דאין רוב הציבור יבול לעמוד בו. ומד,שתא דאין דין אותן מטלטלין כקרקע א״ב בעל חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה נבה ואין לומר נכסין דאית להון אחריות ודלית להון אחריות הוי כמו אנב דאפי׳ ועמו מאה צאן לא הוי כמו אנב. לפיוע מנהון שמר כתובתא דא ואפי׳ מן גלימא דעל כתפאי בהיים ובמות פי׳ מחיים ואפי׳ מן נלימא דעל כתפאי ובמותמיתמירקממקרקעי י) כתיבות צ״י* ע״א• כ) ב״ב מ״ט ע״ב. ל) ב״ק פ״ט ע*ב. מ) ב״ק ג״ט ע״ב. כתזבזת צ׳י־ה ע'׳א. q) ערבי; ב" ג ע" ב. y) שש: אין האשה יכילה להגבות כתובתה מן ההקדש והו' אלא הפודה פודה זכו/ קידושין - r ל'א• צ) ב״ם מ״ד ע״ב. ק) ע׳ כתובית?"ז ע״א תוק' ד״ה גמלי5, ך) בראד, הפי׳ ימ״ם לא תקינו לכתוב אגב שיכול י5ו/