Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 19

— 15 השולחן ופריך מאי וכן ומשני מהו דתימא התם הוא דלא כתב דקנאי ודקנינא אבל נבי כתובה דכת׳ דקנאי ודקנינא אימא סמכא דעתי׳ קם־ל. ויש שכותבין דקנאי ודקנינא ודעתיד אנא למיקני וליתא דהיינו דקנינא שהוא להבא ודקנאי היינו לשעבר. ואם בא לכתוב דעתיד אנא למיקני לא יכתוב ודקנינא. וכן שמעתי מאבא מרי. ובפי מי שמתי) גרפי׳ בעי שמואל דאיקני מהו אליבא דר׳ [מאיר] דאט׳ אדם מקנה דבר וכו׳ עד כי תיבעי דאקני קנה ומכר דאקני קנה והוריש ופשיט דמשתעבד מדפם׳ תלמודא גבי לוה וחזר וקנה והילכתא יתלוקו ש־מ דמשתעבד והיינו דכתבינן נכסין דאית להון אחריות פי־ קרקעות ודלית להון אחרית י) (נקנין עם) וכו׳. בול הון יהון אחראי ן. כדתנן א לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת לך על השולחן אלא כל נכסיי אחראין לכתובתיך. וערבאין לפרוע מ נ ה ו ן שטר כתובתא דא. כדגרסי׳ בסוף ביב י»>(כתב) ההוא דיינא דאהתי׳ למלוה לנכסי דלוה מקמי דליתבעי ללוה וכו׳ עד ניכסוהי דאיניש אינון ערבאין ביה. והנן המלודי את חבירו לא יפרע מן הערב תחילה א ונר׳ לי דהני מילי אם הוא לפנינו אבל אם הלך לו ב״ד יורדין לנכסיו כדתנן מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף והיינו כשתטול הכתובה ואפי׳ ימות ולא ישוב עוד לביתו. וכן דין המלודי שאם לא כן יהא כל אחד ואחד נוטל מעות חבירו והולך למדינת דיים. ואפילו מגלימא דעל כתפאי בחיים ובמות. כדאמ׳ בם׳ ד׳ אבותע> אמי עולא אמי ר׳ אלעזר הלכה גובה מן העבדים וכו׳ עד מיניה ואפי׳ מנלימא דעל כתפי׳ וכו׳ והכי נמי גרפי׳ בפ׳ מי שמת®) הלכה נפל הבית עליו ויש להבין משמועה זו דאין מסדרין לבעל חוב וכן פסק ר״ת זצ*ל צ> ומה שאנו בותבין לעיל מיניה נכסין דאית להון אחריות היינו לעניין לטרוף מלקוחות אינטי מיתמי כדאמ׳ בפ׳ ד׳ אבות ק) שוה כסף מלמד שאין ב״ד נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות והתניא ישיב לרבות שוה כסף הכא במאי עסקינן ביתמי אבל אם תפס מטלטלי מחיים ב״ד גובין לו מהן וה*מ בימי חכמים הראשונים אבל השתא מנבינן ממטלטלי דיתמי לכתובה ולבעל חוב. והא דתנא בפ׳ הכותב י> מי שמת והיתד. עליו כתובת אשה ובעל חוב וכו׳ עד ר׳ עקיבא אומ׳ ינתנו ש) ליורשים וכו‘ והילכתא כר*ע הני מילי בימיהם שלא היו מגבין כתובה ממטלטלי דיתמי הילכך ינתנו להם ושוב לא תטרפם מהם אבל בזמן הזה יתנו לכתובת אשה משום דאפוכי מטרתא למה לי אפי• היו בידם היו גובים. וכן ראיתי דן מורי אב’ וגם שאר רבותי הלכה למעשה. ר) ב״ב קנ״ז ע״א• כ) העגולים אילו הם בכ״י. ל) כתובות פ׳ ע״ב. מ) ב*ב קע״ד ע״א {) ר״ל הנכסים של בעל כמו ערב הם ואין גובים מהם תהילה אא״ב לא רצו הבע?1 או היורש*, לפרוע' ס) מתגי׳ כתיבות י״ג א/ y) ב״ק י״א ע״ב• ס) ב״ב קג״ז ע״א. צ) ע, ב״ק י״א ע״ב תום' ד״ה אפי,‘ ק) ב״ק י״ד ע״ב. ר) כתובית פ״ד ע״א. ש) היינו מלוה ופקדון שהיה לו ביד אחד.