Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 18

— 14 — ויד ואפי׳ בשאר שטרי קניין לא היה צריך לבתוב אלא (לשוהדא) [לשופרא] דשטרא דחיישינן לב־ד טועין בדאמי התם ס) מי אינא מידי דאנן לא ידעינן ואימזו ידעי שאלתינהו לפפרי דאביי וידעי וכד ואע״ג דנרסי׳ בפ׳ מרובה הלכה היה מושבו ע> מטלטלי בני שטרא נינהו.... הורנלו להזכיר בכתובה בין(בכת,) ןבבסף] בין דדהב לדעת בשנתאלמנה כמה תגבה ובפ־ מרובה אשכירות מטלטלי קאי. ואם חפיצה יכולה למכור כתובתה בטובת הנאה כדאם, בפי החובל בהלכה העבד והאשה פגיעתן רעד,®). והטוען אחר מעשה ב־ד לא אמר כלום. ואינו נאמן לומר פרעתי כתובתה אם לא בעדים. ואפי, אין שטר כתובתה יוצא מתחת ידה. ונרסי׳ בם־ ארבעה אבות *) א״ר אלעזר האהין שחלקו מה שעליהן שמין. מה שעל בניהן ועל בנותיהן אין שמין קו. וכך אמר ר, פלד התן דנן אחריות שטר כתובתא דא קבילית עלי ועל זרעיי בתריי וכד. אע״נ דאמי רבא בפי שנים אוחזיןי) הלכה אחריות טעות סופר הוא בין בשטרי הלוואה בין בשטרי מקח וממכר ואנן נהיגינן כר, יוסי לעשות כתובה מלוה כמו שכתבתי לעיל אפי, הכי כתבינן לרווחא דמילתא. להתפרע מכל שפר ארג נכסין. דאצרכו לכתוב משום דתנך<) הניזקין שמין להן בעידית בעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית לחכי יפו כהה לכתוב שפר. ממיטב. ארג. נחמד למראה י*> מתרנמיק דמרגג למחזי. (נכסים) [קרקעות] גבי מטלטלין מיקרו נכסי. בפי מי שמת א) ובם, שנים אוהזין -) א״ל רב שמואל לרב חנניא בר שילא אימלך ואכתוב שופרא שבהא ופירי. ונר, בם, ד׳ אבותנ) כל מילי מיטב הוא ואע״ג. ואפי, סובין במשמע וכד וכיון שכת, שפר בשטר כתובה נ״ל שדינו כניזקין ומשום הכי צריך בשטר להימלך. ואיבעיא להו כשהן שמין וכד. ותו נרסי׳ התם י) שום כסף מלמד שאין ב״ד נזקקין אלא לנכסים שאין להם אחריות כד. אבל האידנא התקינו רבנן סבוראי למינבי לאשה ולבעלי חוביסד•) ממטלטלי נמי דאין מצויין לנו קרקעות. ודוקא שמטלטלין בעין ביד היורשים או אחר 0. ונם ספרים דינן כמטלטלין. אבל אם מכר מטלטלין או ספרים אין כח בידה להוציא שאל״כ אין לך אדם שיכול לעשות משא ומתן אם לא אשתו עמו. ושוינהו רבנן סבוראי כבשמים דאנטוכיא ואשלי דקמחוניא דאשה נובה פורנא מהם בדאמר׳ בם, מציאת האשד, י). ור״ת פי, טעם אחר לדבר וכתוב לבסוף. ובתשובת רש," זצ״ל ראיתי דספרים נמי יכול למכור בכתובת אשתו שדינם כמטלמלין. וכן עישור נכסי וכתובת בנין דיכרין. וכן פסק רבינו משולם ונם רבנא יצחק האלפס פסק כן (כדמפרנסה) [כבפרנסה] דאינה כתנאי כתובה") כדקיימא קיימא(?) [דגביא] דווקא ממקרקעי. וקניינין דאית לי תהות כל שמיא דקנאי ודקנינא. כדאמ׳בפ׳ האשה שנפלו לה נכסים טי וכן לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת ליך על Q) שם. y) ב״ק ע״ט ע״ב. דן) ב״ק פ״מ ע״א. צ) ■ב״ק י״א ע״ב. ק) תמוד מד. שייך לבאן מן "וגרפי׳" עד "שמק". ך) ב״מ ט״ו ע״ב. ש) גיטין מ״ח ע״ב. ך$) בראשית ב׳ ט/ א) ב״ב ק״ן ע״ב. ב) ב״ם ט״ו ע״א. ג) ב״ק ז' ע״ב. ך) שם י״ד ע״ב. ך) כן! ן) דהיינו כלא מכירה. ץ) בתובות פ״ז ע״א• ח) שם ס״ה ע״ב. רן) שם פ״ב ע״ב.