Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 11

לחקור אחר העדים המכירים חתימת עידי מקומם. ויש מפרשים משום דמיתחזי כשיקרא®), כההיא דאמ׳ רנד. בר שילאי*) להנהו דכתבי שטרי אקנייתא אי ידיעתו יומא דקניתו ביה כתובו ואי לא כתובו יומא דקיימיתו ביה ואי לא מיתחזי כשיקרא. ואין נראה שהרי הובאו שתי השמועות הללו ביחד בם׳ נט פשוטי*) ומדלא קאמר תלמודא כהךב) (דר׳ אבא משום דאיתהזי כשיקרא נראה כהן־דרבה בר שילא ש״מ) דלא חד טעמא להון. ונר׳ הדברים (דהך דר׳ אבא) אם שינה פסול השטר או הכתובה וכן פסק הרב ר׳ יצחק בר מרדכי ג) דתנך) בם׳(המנרש) [הזורק] היה במורח וכתב במערב וכו׳ ודייקינן מאן אילימא בעל היינו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה אלא סופר כדאט׳ (ר׳ אבא)[רב] לספרי כד יתיבית בהעי כתובו בהיני וכו׳ ונראה לי דשטר וגט בהא מילתא שוין לפסול אלא (כדר׳ אבא) [כדרב] עבדינן. ובני מדינת קולוני״א ההולכים לעשות נישואין בכפר ומקדימין יום או יומים לכתוב הכתובה במדינה והולכין שוב לכפר וכותבין מקום המדינה טועים י•) שאין הדבר תלוי אלא בחתימת הערים. דכתובו בשילי פי׳ כתובו וחתומו כדי שידעו לקיים חתימת העדים. וכן פי׳ ר׳ת זצ״ל. הילכך צריך להוכיר מקום חתימת העדים היינו מקום הנישואין וכן מצאתי בשם רבעו יצחק בר שמואל וצ׳לי) דסופר דנקט לאו דווקא אלא בחתימה תלוי העיקר וכת׳ שעל זה סמכו לכתוב הכתובה ומוליכין אותה עמהן לנישואין וכותבין שם מקום הנישואין ואין חותמין אלא במקום הנישואין, ואפי׳ אם הטעם משום מתחזי כשיקרא צריך לכתוב מקום הנישואין ויום כניסת החופה דהיינו יומא דקניין והמאוהרין כשרין וכ״ש שזה אינו מאוחר. וגרמי׳ בם־ המביא תנייך) כתובתי׳ דחייא בר רב מיכתב ביממא ואיחתים בליליא הוד. רב התם ולא אמר להו מידי לימא כשמואל סבירא ליה דאמ׳ שמואל כתובה כמעשה ב״ד דמיא דנכתב ביום ונחתם בלילה [כשר] ומשני עסוקי׳ באותו עניין הוו. ומיהו אנן קיימא לן כשמואל בדיני ואפי׳ אין עסוקין באותו עניין כשר דכמעשה ב־ד הוא. הילכך אין להקפיד בהקדמת הכתובה שהרי הקניין ביום החתימה וטורפין לקוחות כדין דקלא אית לה כדאמ׳ בם׳ האשד. שנתארמלהיי) כל הני שאמ־ בתולה יש לה קול וכו׳ ואפי׳ לא כתב לה כתובה נובה בתנאי ב״ד ואם הוקדם נמי יום הקניין ליום התימת הכתובה כשר. וכן משמע מפי׳ ר״ח זצ״ל שכת׳ שמעינן מדרבה בר שילא דשטרא דכתוב בההוא יומא דקנו מיניה ובתר כמה יומי סהידו עליה הנהו קמאי שפיר דמי וכו׳ אע־ג דחתימו עליה בתר כמה יומי. אבל רשב״ם זצ״ל°) וריב״א זצ״לי) פירשו הך דרבה בר שילא בשטר מתנה ש) מתוס'| גיטין פ' ע״א ד״ה כי נראה שטעם משום מיחזי כשקרא* ת! ב״ב קע״ב ע״א. א) שם. ב) ערבוב דברים] בכאן ונראד, שצ״ל "זמדלא אמ, תלמזדא בד.ך דרבא משום דמיתחזי כשיקרא כהך דדבד. בר שילא ש״מ וכו'". נ) ד,וא ריב״ם תלמיד לריב״א ד,לוי וחי׳ בימי בנו ראבי״ד. שאין מזכיר בשמו "זצ״ל". ך) גיטין פ' עיא. ןץ) ע׳ גיטץ פ' ע״א תום׳ ד״ה כי בשם ר״י. ן) הוא ר״י בזקן מובא בתום' בשם ר״י וע, הגהה דלעיל. ץ) גיטין. י״ג ע״א. ח) כתובות ט״ז ע״ב* ט) ע' רשכ״ם הזמקומג ב״ב קע״ב ע״א ד״ד. להנך. וי) הוא ר' יצחק בן אשר הלח משפירא תלמיד דש״י זממה שמזכיר שמו אחר רשב״ם מוכח שאינו רבו של דש׳׳י כמי שנמצא בס׳ יוחסין ע' אור חחיים מר׳ חיים מיכל.