Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 10

בשטר שיש בו אחריות ותנן י) השביעית משמטת דימלוה בשטר ושלא בשטר ופליני בה רב ושמואל ודי יוחנן ור׳ שמעון בן לקיש בפי השולה«! ותניא כוותיה דד יוחנן ור׳ שמעון בן לקיש שטר חוב משמיט ואם יש בו אחריות נכסים אינו משמיט. ואע״ג דהזינא התם דד יוחנן לא רצה לסמוך על דברי עצמו הלכה למעשה דקאמד מפני שאנו מדמין נעשה מעשה לומ׳ שאינו משמט מיהו גבי |כתובה] אינו משמט כדפי׳ לעיל ולא מבעי׳ לרשב־ג דסבירא ליה כתובה דאורייתא אלא אפי׳ למ״ד כתובה דרבנן הווי׳ ליה כמעשה ב־ד אעיג דאין זה לישנא ביד ולא לשון עדות אלא סתם. בכך ובך בשבת בכך ויך לירח פלוני כוי זמן כתיבה משום טריפת לקוחות אם קנו שוב נכסים משועבדים לכתובה כן הטעם בכל השטרות לבד מניטין כדמם׳ בפי ב׳ דגעדף) מפני מה תיקנו זמן בגיטין אית דמפרשי משום פירי ואית דמפרשי משום בת אחותו. ואם שני ימים ־אש הדש יום ששי ושבת וכנסה ביום שש* אית דאמרי לכתוב ביום ו׳ ל׳ לחדש פלוני שעבר ואית דאמרי ביום עיבור לחדש פלוני שעבר. ואית דכתבי ראש חדש סתם. ואם הל ראש הדש יום ה׳ ויום ו׳ וכנסה בו׳ הורגלו למנות לשטרות מיום בי של ראש הדש ובן מוכה מפי היו בודקין®) דתנן זה אומר בבי לחדש וזה אומר בג׳ לחדש עדותן קיימת שזה יודע בעיבור של חדש וזה לא ידע. ופירש׳י שאותו שידע בעיבור מנה מיום ב׳ והשני מנה מיום א׳ כי היה סבור שהחדש שעבר היה הסר. ושמעתי מרבותי שהיו מערערים על זהע! והיו רוצים למנות מיום א׳ דגרסי׳ בפי מי שהיה®) נשוי ההוא שטרא דהוה כתיב ביה בניסן סתמא א״ל רב יוסף דילמא בר כ״ט בניסן הוא ומדלא קאמר דילמא בר ל׳ בניסן הוא ש״מ דיום ל׳ הוא נמנה לריח אייר וניסן לעולם מלא דבשטרות אזלינן בתר לשון בני אדם. אך למועדים מיום ב׳ מנינן תדע דנרסי׳ בפי קונם ייף) ]עד ראש אדר] עד ראש (הדש) אדר הראשון ופריך בנמי למימרא דסתם אדר אדר הראשון הוא לימא מתני׳ ר׳ יהודה (היא דתניא] (ד׳ יהודה אומד) אדר הראשון כותב ראשון אדר השני כותב סתם דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר אדר הראשון כותב סתם אדר השני כותב תניין. ואנו קיימא לן בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ומדמדמי נדרים ושטרות להדדי ש־מ משפט אהד להם. ותנן בפי קונם יין?) הדש זה אסור בכל החדש וראש חדש להבא ומקשי בנמי פשיטא ומשני כי איצטרכא להדש הסר מהו דתימא ר״ח לשעבר קמ״ל כדקרי אינשי ריש ירהא וסוניא דסנהדרין מפרש בדוחק לפי שיטה זו ואני פירשת• במקום אחר באורך לכן קצרתי כאן. וכשר הדבר לבלתי לשנות המנהג למנות מיום ב־ כי יש להסב הראיות לכאן ולכאן. למנין שאנו מונין כאן במדינת פלונית או בכרך פלוני או בכפר פלוני בדאמי להו ר׳ אבא לספרי כי יתביתו בהעי כתובו בהעי אע״ג דמימסרי לכו מילי בשילי וכר ח יש מפרשים משום שידעו על ידי מקום כתיבת השטר ל] שביעית פ׳ י׳ £) נימק ל״ז ע״א. ןי) גיטין י״ג ל׳א. ס) סנדדרין מ׳ ע״א. ע) ע׳ בתשו, אור זרוע שם שמביא׳"בזה בשם ד׳ איייעזד ממיץ. 0) כתובות צד. ע״ב. צ) גדרים ס״ג ע״א. ק) שם ם' ע״א. ך) גיטק פ׳ ע״׳א בגם׳ דילן "נדאם' להוי דב לספריה זק אט׳ לה! רב הובא לספרי׳ ובו׳" וק הגירסא בגט פשוט.