Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 362

358 שלטי הגבירים zum Alfasi z. St. — Nach כשנפסק ist מעצמה einzufügen; נתלש רובו ist ohne Äquivalent, im Text. || Z. 7 Statt des ersten תולדת lies תולדות; ed. Wilna hat fälschlich auch das zweite Mal den Plural, wo Singular stehen muss. XI, 1. s. 14 z. 16 •רשות הרבים אנמא תנתהי עד עשרה טפחים אנמא sollte hier in der Uebersetzung nicht wegbleiben, also רה״ר אינו מגיע אלא עד י״ט. xr, 2. S. 15 Z. 1 פאדא כאן רושן כארג לרשות הרבים• In der Übersetzung muss אותה und der darauffolgende Artikel gestrichen und gelesen werden: וכשהיתה גזוזטרא יוצאה לרה״ר• || Z. 3 פי טבקה ואהדה ist in den Ausgg. übersetzt שיהיו שתיהם בשוה בעליה אחת. Ich vermute, dass ׳בשוה das im Text kein Äquivalent hat, aus בשורה (einer anderen und wohl besseren Uebersetzung für טבקה als עליה) entstanden ist und שיהיו שתיהם בשורה אחת gelesen werden sollte. || Ibid. Die Uebersetzung האחת נמשכת אחר חברתה für ואחדה תאבעה ללתאניה ist nicht recht verständlich; besser wäre vielleicht האחת סמוכה לחברתה• || Z. 8 פקאל. Statt ואמרו lies ואמר. || Z. 12 וקולה• Statt ואמרם lies ואמרו• || Ibid. והנותן ist zu streichen, da zunächst nur נוטל erklärt wird. XI, 3. S. 15 Z. 20 Statt וכן למטה מעשרה בארץ lies ולמטה מעשרה כארץ, wie im Original richtig steht. || Z. 22 טין מעלך או נחוה. Statt הטיט השמן או הבצק lies הטיט הדבק• || Z. 23/4 בעד אן נתכיל בטא מתקימא ist zu übersetzen בכותל;אחר שנדמה קו ישר ist hier zu streichen und nach הדבק einzufügen. — נתכיל (so zu lesen statt נתכיל) ist vom vorausgehenden נכיל, das mit נמדוד übersetzt ist, zu trennen, es gehört zu V. XI, 4. s. 16 Z. 13 וסוא^פי דלך כלה ימות החמה או ימות הגשמים. Die Uebersetzung . והשוה מה ist schlecht, besser wäre etwa ובכל זה שוין ימות החמה וימות הגשמים• XI, 6. S. 16 Itzt. Z. u. S. 17 Z. 1 אן אדא תדבר אן הרא חראם• Statt כשנזכר שהוא אסור lies שאם נזכר שהוא אסור• || S. 17 Z. 2 ועלי אנה תדכר. Statt וזה אחר שנזכר lies אע״פ שנזכר• XII, 1. S. 17 Z. 14 1די ינגר ^חגארה ויעדלהא וימלסהא*. Statt החרש המישר המלאכה והמחליק אותה lies חרש אבנים המישרן והמחליקן• || Z. 15 und Anm. 89. Dass Fawwal מעצד absichtlich weggelassen