Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 310

306 ופרצו כמה בתים והדרים, דם נקי שפכו ב״ב איש תם וישר בשמו מענדל נ־ ירמי׳, ליב ליאן, ליב נדלס שירה עליהם מבתי מוכרי שבד בקני שריפה שלהם, אף שעיקר פרנסה שלהם היו מיהודים לא הסו על נפש •הודים ואין לנו מ* להמליץ בעדנו, בא אינו יהודי אהד והוכיחו בדברים ושהקו וקילסו אותו השודדים בפנינו ולא השגיחו בדבריו ואנו אין יודעים אותו הלנו אם לצרינו, ואה״ב נודע שגם זה עשה אינו יהודי ההוא ודין והלך אל שר הצבא הגר והמליץ בעד היהודים ושלה עמו י״ה אנשי הוסארין ולא יובלו להם להמון עם ויאספו גס הם עמהם ומפני סכנת ההרב אי אפשר ליהודי אהד להראות להזין לרחוב להשתדל דבר, ודין אינו יהודי הנ״ל פעם שנית לשדר• הגר והביא שר המאה עמו לדאות היש דברים בנו וכאשר הביא התשובה אל שר הצבא ייענדאל הי־ש שלה עמו המשים רכבים וברחו השודדים אל רהוב בהב־נ הישנה עד שלא באו הרכבים נזלו ושדדו שם לכל היהודים הדרים סמוך לבה״בנ וגם ב״ה הקטנה פרצו וגזלו שם כל מה שבתוכה וקרעו ספר תורה הקדושה שבהיכל וזרקו ארצה כבזיון העל אלה תתאפק ה׳ ינקום ה׳ נקמת תורתו ודמי הרוגים ויתבע עלבונם ומשם רצו אל השוק ושברו ופרצו שם השערים בבית פויארן ובית פייאר וגזלו את שבנפת והדרים ונם זרקו מחלונות סהודד, אף שאין להם תועלת ונחבלו גם •הודים רבים יותר מחמשים נפשות הלא ה׳ יחקור זאת ויאמ־ די להרוג־ וחבולי וינקום דמם במהרה אהה כי נדמינו בעיניהם כהפקר ולולי ה׳ היה בעזרנו לא נשאר משונאי ישראל חיו ונתקיים בנו אף גם זאת וכר וכשבאו הרכבים הפרידו את המון עם והמליטו גם את הבתים והדרים של יהודים שבשוק. וכאשר באו שלשה בעלי בתים ונער אהד אשר הלכו בבקר אל שר שבבית אוצר מכלי זין בווישראד לגבות הוביהם אל רחוב בית העצה דמקום חדש נאמר להם שנהרגו היו כמה יהודים ברחוב, ועדין לא סלקו ידם מלבוז החביאו את עצמם אצל שר אחד שניכר להם, שם שמעו מהשכנים שאמרו זה לזה שהיהודים המה חיו נהרגו וגם היהודים הרגו שלשה לאנדמיליץ ונועצו יחדיו ארבעה יהודים זה בסופנו מה אנחנו יושבים פה עד מותנו ועתה נשלה נער אחד אשר אתנו לראות את אשר קרה לנו בעריה והנער לא ניכר שהוא יהוד־ כשבא הנער אל רחוב היהודים וראה ההרוגים מוטלים ארצד, בעריה ואשר נעיצה לנו ברהוב ובשוק ורץ כצבי אל שלשה בעלי בתים 'להשיב להם דבר מיד שלחו את הנער אל שער ווישראד אל יצר הצבא ייענראל הירש להתחנן לו ימלא יעזוב את היהודים ויצילו אותנו מיד השודדים והנער ההוא היי כבד פה וכבד לשון וגם נתנו לו יצני ר*ט') ושני הגדיים •ציתן במתנה למי שיעזור ויציל היהודים והנער הלך והי עמו ובא אל יצר הצבא עסטרייך ובכה לפניו והתחנן לו, הנה אנחנו עבדים היינו כמה מאות ׳צנים למלכות עסטרייך אל תעזבנו מלהציל אותנו בעוד שהוא פה היצר היציב כבר נמסר העיר למלכות פרייסן ואין לי ממשלה על יויצבי העיר אלא לך אל חילי סרייסן לבקש ממנו הצלה והלך אל המחנה 1)'רייכסטאלר,