Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 311

307 של פ־ייסן והציע לפני •טי אהד המושל מה שראה בעיניו ההרוגים ועלילות שקר שהביאו המון עם עלינו שיהודים הרנו שני י) לאנדמיליין וביה לפניו בכי נדולה וצעק בקול מ־ מיוב בבי׳ וצעקת הנער ונם נתן לו מד. •טבידו נבמרו יהמיו של השי ושלה עמו אהד עש* איש בריצוי שר החיל עסמרייך נ* אין מלבות נוגעת בחברתה אף •טאין הזמן הניע לבוא לעיר בפי התנאי שביניהם ושלה עמו אהד עשי איש ובל* זייני׳ מלאים עפרית ונפדית והתחנן אליו היהודי ואמר מה זה לפני המון עם רב, והיטיב עדין אין לו רשות על יותר לשלוח לעיר ונם עדין חילי פיייםן מועטים המה בעיר, עד זמן המוגבל ביניהם ייטלה יותר השר שלה שלוהו אל המלך החונה הוין לשער בדברים האלה ויעשה באשר יצוד. עליו והלך דגע־ יהוד* ההוא עם אותן אה־ עשר איש עד בית שנחבאו שם הבי־יו שלשה בעל־ בתים והביאו עמהם אל הרחוב ובאשר ראו אנשי העיר את אנשי פ־ייסן עם ארבעה היהודים קללו קללות נמרצות ומרוב רשעתם שנהפך עצתם היעה שמעו שאמרו זה לזה יאה •הודי׳ הביאו •טונאנו פי־יסן לעיר והיהודים שמעו חרפתם ולא מיטיבים והי עשה שייראו מלפניהם אף ב* מועטים הם וביטפגעו בהם חשובי עי־ הצדיקו עצמם היהודים נגדם •טעפ״י אונס והברה הצלות נפשות הנשארים עשינו זאת ונם בידיעת ורצון יטד הצבא הנר •טר הירש טיטול שלה עמנו ש־ פרי־סן אנשיו, ויד היהודים לא פעלו מידי לטובת הפדייסן, ובשבאו היהודים עמהם לשוק ומצאו עדין השודדים ואף יטדבבים מהיל• הנר היו שם אין לבם שלם עם היהודים ושומר צריך לשומר מיד עמדו אנשי פר־יסן ננדם בקני השרפה שבידם לירות עליהם ברחו השודדים בולם מהשוק ונס לרבבים אמיו א* אתם ידעתם יטיטבוים אתם, לבו לדרבבם ואנחנו נציל את היהודים ועד אנחנו מדב־ים עמבם יבואו אה־נו היל רב ומי שירום ידו יניד. ראשו לארץ במקומי והלנו היבבים לד־בם והגיהו הפיייסן שם בשוק רק שלשה אנשים ושמנה מהם הלנו להציל את היהודים ברחוב •טם אמרו בן לרבבי עסטרייך הנמצאים •טם, ונם השודדים נסו לפניהם ושוב לא נראה אחד מהם ברחוב ובאשר שמע המלך פרייסן משלוחו •טל ש־ המאה •טלה המלך שני מאות אייט נוסף על הראשונים והגיהו מאה איש בשוק ט״מ-) •טל היהודים ומאה איש אל הרחוב יהודים וגירי היי בעיני אנשי עי־ שבשביל יהודים קדמו היל• פ־ייסן לעיר והעלילו עלינו שקרים שהיהודים ה־גו שליטה לנדמל־ין והיהודים נילו בל סודם ושיטהקו על אמונתם ועל המלכה •י״ה ה״ו ולא דברו ליטלום עם יהודים בבל בתי משתאות נועצו •הדיו להביא עלינו עלילות שקרים. ביום וי יייב תשרי בא המלך פיי־סן וחילותיו אל העיר ובאו אליו היטוגי עיי ונם היהודים לקבל פניו ולחלק כבוד למלבות והיטיב לאינו יהודים ויהודים שיתנהג עמהם בהסד. בליל יטני •טל סוכות גזי עליהם •ט־ החיל פרייסן על עם העיר שיתנו לו ה״י אלפים זהו׳ עבו־ התרת לקשקש בפעמונים כמקדם והטילו על היהודים •ט ליטר. 1) צ״ל שלשה. 2) טאנדעלמארקט. J