Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 309

305 ט, השי• באשי יאו לעת העיב שאין ידם משגת לד,להם עש חילי פר־יסן הצרים עליהם שלחו לבל בעלי חובות וליהוד־ס שהלוהו מעות או נתנו סחורה לצורכי מלחמה בהקפה על האמנת ש־׳ מדינה שטענדין שיבואו בעד חובותיהם קודם שיבואו השונאים עליהם ויבוזו כל תיבת הקם" וחשבונות וישאיר החוב על שר* המדינה לשלם, ולמחוק הפנקס או לגנוז החשבונות אין דרך איין ודת (תכסיסי) הבמים משפט מלחמה אף בי שונאים המה שלא לאבד נאמנתם וחזקתם וקודם כניסת יום כיפור הלכו קציני קהל יצ״ו ומצאו אותן י״ב אלפים זהו׳ שהלוהו הקציני מהע־ך של ששים בעלי בתים וגם הקפת סחורה שנתנוהו בעלי בתים היחידים ננד כתב יד של ש־ בית האוצר כל• מלחמה וסופרי תיבת הקסיא הכל שלמו ליהודים במעות מזומנים ויש מהם שלא השינה ידם באותו יום שלמו למחרתו ביום כפו־ ע"* אינו •הודי. עי״ב התקינו ביד מו״ש 1) וקציני קהל יצ״ו להבריז בכל הרחובות: א: מ־ שה" בביה הישנה וחדשה ביום שניתן החרם על המסים יבא ויתיר את הה־מיס בעתים הללו בשעת הסכנה וביום הדין הקשה הבא עלינו לטובה וה׳ •סלה לנו כל חטאתינו ועונותינו. ב: אל •לבוש אחד בקיטל והייבל בבית הכנסת חוץ החזן ובהנים בשעת הדוכן והמה לא •לכו ב־הוב זולת בב״ה לבד ילבישו פן יהי׳ היו הרעש ברחוב ויצטרך להתעסק ביני אינו יהודים. ג: מ* שירצה •עשה מנין בביתו באסיפת עשרה כד־ שלא יתקבצו כולם בבת* כנסיות פן יה" היו דבי מה שיכול בקל להמלט או ילך בביה״ב סמוך לביתו אף כי אינו קבוע לו. ד: נשים וקטנים לא יבואו כלל לבית הכנסת. עי׳ב העמידו היהודים שלש מאות איש לכבות השריפות לעת הצורך כפעם בפעם וביום כפור רדו בהם השוטרים והוזקקו לעשות מלאכת איסור דאורייתא ודרבנן ולטעון על העגלות ולחפור בורות והפורות על הר ווישראד. ובחצי היום פםקו היל׳ פר״סן מלירות ננד העיר ובליל מוצאי י״ב בשעה ז׳ מצאת הכוכבים באו אנשי העיר העומדים על הומות העיר אל ביתם בחשאי והניחו כל• זיינם שבידם אל בית העצה ויש* מהם הניחו במקומם והיהודים שעמדו שם אצליהם באו אל היהוב •הודים ואמרו שבפקודת שר הצבא •יענראל הירש טיטול הלכו משם כ• העי־ נמסר ליד האויב ונם ראשי הבית העומדים על השמירה שה" ברחוב היד,ודים ובשוק הלכו מש• ם לביתם וחיילי פר״סן באו על הי וויש־אד לפני שע־ העיר. הי "יא תשר• לא הלכו היהודים הדן מרחוב יהודים מפני אימה ופחד ורוב דלת• אינו יהודים נסגרים ביום הנ״ל בשעה ד׳ על היום פנעו בנו איזה אנשי מלחמה הנר והמוץ עם חבילות הבילות נתקבצו ובאו עלינו פתאום בשלופ׳ חרבם וכל• משחיתם אל רחוב היהודים, וגזלו ושיללו ובזזו ממנו ומשער לשיער עברו 1) בית דץ מורה שוה. 20