Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 172

168 ״Saget dem Sohne des 11. Joseph bar Cha'ma; denn er war in ,.Babylonien Kollege des R. Abba und hatte mit ihm viel Be- ״Ziehungen, s. z. B. Baba Batral28:שלה ליה ר'אבא לר' יוסף בר חרא הי' יודע לו בעדות קרקע ובו'" und weiter: שלח ר' אבא לר' יוסח בר •חמא האורר על תינוק בין הבנים נארן ור' יוחנן ארר אינו נארן" ״Genau derselbe Ausdruck findet sich in Baba Kamma 104b: "בי הא דר' אבא הוה פסיק זוזי בדרב יוסף בר הרא ארר ליה לרב ספרא בהרי האתית אייתינהו ניהלי בי אזל להתם אמר ליה רבא בריה פי בתב לך" ■התקבלתי אפר ליה לא אי הכי זיל ברישא ויכתב לך התקבלתי" ״R. Safra gehörte, wie wir bereits dargetan haben, zu den ״Sendboten. ״Desgleichen finden wir dieselbe Ausdrucksweise wie in ״Chullin: איגלגל פילתא מטאי י^קפיה דר' אבא zwischen R. Chisda ״und R. Ammi, von denen es gewiss feststeht, dass der eine ״in Babylonien, der andere in Palästina gewirkt hat. ״So heisst es Baba Mezia 39b: מרי בר איסק אתי ליה אחא מבי חוזאי א״ל פלוג לי ובו' אתא לקמיה דר' חסדא ובו' איגלגל מילתא וממא לקמי־י דר׳ אמי אפר להו גדולה מזו אמרו שמין להם בארים השתא הידיה לאיי יהבינן ליה, אהדרוה הא לקמיה הרב חסדא אמר לחו מי דמי התם" ברשות נחית הבא לאו ברשות נחית ועור קטן הוא ואין מורידין קרוביי •לנכסי קטן אהדרוה לקמיה דר׳ אמי אפר להו לא סיימוה קפי הקטן הוא,. ״Dies alles zeigt uns, dass die Beziehungen derart waren, ״als ob sie vollständig sich in einer Metibta befänden. ״Wir sehen deshalb, dass nicht nur die einzelnen Schmatol, ״Halachot und Traditionen, sondern auch die Fragen und Ein- ״würfe in gegenseitige Verhandlung kamen. ״So heisst es z B. in Nidda 11b: תנןהתסתנוקת ובו׳ אמר רב גידל אמר שמואל לא שנו אלא שלא ובו' מתיב ר' יונה ובתולה שדמיה טהורים" אמאי ובו' אמר רבא אימא רישא חוץ ■מן הנדה ובו' אלא ובו' תניא נפי הס־"• Ebenso auch umgekehrt von Babylonien nach Palästina wie,, וכן אמר ר' נחמן אמר רבהבראבוה מתניתין באב :Z.ß Pessachim 15a״ הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא ומאי מדבריהם מדברי ר' אליעזר" ור' יהושע איתיביה רבא לרב נחמן אמר ר' יוסי אין הנדון דומה לראיה" ובו׳ ואי סלקא דעתך ר' מאיר פרברי ר' יהושע קאפר ובו׳ אפר ליה רב נחמן" ר' יוסי ובו׳ ואמאי אינה היא המרה מרה ופדה היא שאני התם דאיכא הפסדי, חולין מתקיף לה ר' ירמיה מתניתין נמי איבא הפסד עצים אמר ליה ההוא•, •סבא להפסד מרובה חששו, להפסד מועט לא חששו"