Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 171

_16! ״wir sehen es hier an dieser Stelle. (Halevy meint damit: ״R. Elasar in Palästina sagte eine Memra, Raba in Babylonien ״wendet etwas dagegen ein, R. Sera in Palästina erklärte die ״Sache und wendet sich an seinen in Palästina!ebenden Sohn ״Ahaba mit den Worten: ״ .פרק תני להרGehe hinaus und sage es ״ihnen (den Babyloniern)“, als ob sie mit ihnen an einem Orte, ״in einer Metibta, wären; darauf entgegnete wieder Raba etwas ״in Babylonien.) ״S. auch Rosch Haschana 30b: In der Mischna heisst es: ,ונתקלקלו הלוים בשיה, worauf im Talmud: מה קלקול קלקלו היורים בשיר חכא תרגימו שיא אמרו שירה כל עיקר ר' זירא אמר שאמרויי שירה של הול עם תמיד שי1 בין הערביים, אמר לו ר' זירא לאהבה בריהיי פיק תני להו התקינו שילא יהי מקבלין עדות החדש ובו' אי אמרת בשלמאיי •אמור שירה דהול וכו׳יי ״Es ist dasselbe Verhältnis wie es in Babylonien selbst war, als ״dort zur Zeit Rabs und Samuels zwei Metibtas waren und alles ״in derselben Weise geordnet war. S. hierfür Pesachim 80a: ,איתמר היו רובן זבין ומיעוטן טמאי מתים אמר רב אותן טמאי מתים אינסי עושין לא בראשון ולא בשני ראשון לא עבדי וכר׳ בשני כל היכא ובו' לאיי עביר יחיד בשני אמר י^הו שמואל זילו אמרו ליה לאבא ויעשו בני ישראליי את הפכה במועדו מאי עבדת ליה אמר להו זילו אמרו ליה כי הוו כולהויי .זבין מאי עבדת י^יה אלא ביון דלא אפשר לא אפשר ובו',י ״Die Historiker haben diese einfache Tatsache nicht erkannt, ״und es bemerkt der Juchassin, erwähnt im Seder Hadorot bei R. ״Abba, dem Kollegen des R.Sera: ״Im Perek אלו טרפות S. 43 ״war R. Abba zur Zeit Rabas in Babylonien, denn er strafte ״Raba mit der Verpflichtung, den Ochsen wieder zu ersetzen, ״den er für טרפה erklärt hatte; es scheint, dass er nach Ba- ״bylonien zurückkehrte.“ ״Allein der Wortlaut im Talmud ist folgender: ההוא תירא ובו' אמר רבא רמינא עליה חומרי דרב וחומרי דשמואל ובו' איגלגל מלתאי, מטאי ^קמיה די־' אבא אמר להו תורא בין לרב בין לשמואל שרי זילו אמרו" .ליה לבדיה דרב יוסף בר המא דלשלים דמי תורא למריה" ״Es ist klar, dass die Worte: 'איגרגל מלתא ממאי לקמיה דר אבא,, bedeuten, dass die Angelegenheit vor R. Abba nach Pa- ״lästina kam. Es ist dies R. Abba I, der Kollege des R. Sera, ״darum nennt er auch den Raba nach seines Vaters Namen: