Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 24

2° מו' יאסקי 0 וכיוצא בו א' משאר נאמני דד״א [רד' ארצות] אך שהקהל טרודים אינהו בדידהו בעסקי קהלה מתרשלים(1 2 ופתאום כאשר יבא הנשר באו רכבים ופרשים ע״י אשי״ג בכ״י הנאמנים(3• ולא אמרו (אמרה) תורה שלה לתקלה• ולא היה שעת הכושר לכשרי הקהל לגמור הדבר לתקן המעוות הנ״ל שנסתגרו בקמייתא בטרדת הזמן(2• ונמסר הדבר לכבוד ראשי' חרשים(4 שזה יתקיים בידם לעשו' פעולו' לפרוע האסיג באופן שאל יבאו(sic) לכאן כלל האשי״ג ואומדים (sic) רעתם שאל יזיגו ראשם אבי סדיא עד שיברכו על המוגמר בשקלא וטריא בעת אסיפת כל אלופי הקהל יצ״ו ושאר חשוב' ויקירי קהלתינו וזריזין מקדימין יש זריז ונשבר שיקוים כנ״ל(5• .lxxvi והותרו החגורו' והמזח אשר חגרנו תמיד מזמן התיסדו' קהלהיני(6 הקדושה קדוש נאסר עליגו. ולשם שמים הי' כל כוונתינו- והנציבין והשליטי' שבעירנו יהי' כולם למשוש ארצות'(7• כולם ששו והתפארו בגבנונים גבנוני מלכות מלכי ארץ ודת הנהגות ישרות וכשרון מפעלות מנהיגי צאנינו נוטרי כרמינו כרם חמר הי' לשם ולתפארת סוגה בשושנים כמור ואוהלו' מקוטרת ובעו״ה ברבות השנים שלא כסדרן אשתני שבילי דמתא וכרם ידידינו היתה לבער(8• 1) Ueber ihn s• das. S. 228, 379. 2) Das sind auch Grunde dafür, dass in jenem Zeiträume wenig von Beziehungen Posens zur Synode überhaupt berichtet wird. 3) Wie es scheint, sind dies diejenigen, die die laufenden Geschäfte der Synode führten, während die פרנסי דד' ארצות nur periodisch ihres Amtes walteten Die ersteren sind wohl die Beamtenkategorie, die als ״Syndikus oder General-Syndikus der Juden Polens bezeichnet wird und im Namen sämtlicher Aeltesten und Gemeinden des Reiches“ am 9. Nov. 1669 den König Michael Wisniowiecki und den König Johann Sobieski um Bestätigung ihrer Privilegien bittet, die seitens des letzteren am 8• Februar 1676 erfolgt. ״Das kann wohl nichts anderes bedeuten, als dass er mit solchem Auftrag von der Vierländersynode betraut war“ (Bloch, Zeitschr. d. hist. Gesellsch. f. d. Pr. Posen VI 167). 4) Posener Gemeindevorsteher. 5 ו Kscherimbuch S. 356a; Zwischenfeiertage Pessach 1761. 6) Während die Gemeinde Posen urkundlich bereits 1379 erwähnt wird (Gesch. der Juden in Lissa S. 1), stammen die frühesten sicheren Nachrichten über die Synode aus der ersten Hälfte des 16. Jahrhunderts (RGA R. Mose Isserles Nr. 73, 120; vgl. Rabbinowitz a. a. O. S. 8f ). Die grosspolnische Landessynode, die hier ebenfalls gemeint sein kann und gleichzeitig einging, hat allerdings ein höheres Alter aufzuweisen, und insofern ist der ausdruck hier berechtigt. Vgl. Lewin in Heppner-Herzberg a a. O. S. 77 Anm. 7) Vgl. oben S. 10 Anm- 10. 8) Kscherimbuch S. 366a; Bekanntmachung in den Posener Synagogen am 7. Pessachtage 1764. In diesem Jahre hörten die Synoden auf, vgl Geschichte der Juden in Lissa S. 49, Grätz Gesch. der Juden, XI, Leipzig 1870, S- 116.