Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 23

19 .Lxxin . מהוייבים האלוס' הקהל יצ״ו לנמור בבי טוב קבלת אב׳יד ור״ם בקהלתינו הקדושה והגליל <* יצ״ו עכ״פ קודם ח׳יי אייר הסכוך כפי הפסק מד״א [ד' ארצות] יצ״ו(1 2 3• .lxxiv האלופי הקהל יצ״ו רחוייבים ליהן עיניהם ולבם ולהיותם זריזין ומקדימין לשלוח בשולחי' להתוועדות ראשי מנהיני קציני מנהיגו ד״א יצ״ו שיתאספו שם אפס קצתם. כי כבר זירז הנניד הב*' [פרנס] הוועד דד״א יצ״ו פערים ושלש בי יתקנו בעצה _ טובה להקדים ולבוא אל המקום מרוך לק״ק לובלין ומשם ישלחו ליורשי(® לערד על המשמר _לטובת הבלל אשר בכלל זה טובות המעמד והמצב של קהלהינו הקדושה ולא סגיא בלאו הסי. גם לעיר ראדום(4 5 6 7 יכעו משם שהוא דבר נחוץ מאד כאשר ידוע(״■ .lxxv הא מלהא ידוע לכל שמפורש בכתובי‘ בפנקס הקהל היוצאו' רבות דנפישי מאד מהמת האסיג(® כתא דכלכא(ן. השרים והסגנים במעל הנה ראשונה (sic) שמוטל עליהם לעיין ולהשגיח היטב שלא לפזר מעו' הוצא'' איבוד• שהתורה הסה על ממון של ישראל• שעל ר ראשונים אנו מצטערים על גוף האסי״ג אשר לא סני(8בלא״ה• אבל ההוצאו' הנ״ל בדירן תליא מלתא לתקן לקיים השלוה מעיקרא למנהיגי ק״ק ליסא(9 אוע״י הרב מוהר״ר אברהם בהרב 1) Grosspolen. 2) Das. S. 257 b; Zwischenfeiertage Pessach 1713. Der gewählte war R. Jakob b. R. Isaak, dessen Anstellung am 15. Kislew 714 erfolgte (Per- Ies, Monatsschrift XIV 258 Anm. 6.). Alle seit dem im J. 1704 vollzogenen Weggange R. Naftali Cohens nach Frankfurt a. M. seitens der Posener Gemeindebehörden bei den grosspolnischen Landesvorstehern gemachten An* strengungen zu gemeinsamer Wahl eines Landesrabbiners waren vergeblich gewesen (Kscherimbuch S 239b, 245a, 250a, 255a). Deshalb wurde die Synode angerufen. R. Jacob b. Isaak appr. Jaroslaw 1727 als einer der Synodalrabbiner d. יפה מראה (Amsterd. 1727) (Monatsschrift XIV 259). 3) Warschau. Vgl. oben S. 10 Anm. 6. 4) In Radom war ein Tribunal d. h. ein höchster Gerichtshof, vergl. Zeitschr. d. hist. Gesellsch f. d. Pr. Posen V, 403. 5) Kscherimbuch S. 277b; Zwischenfeiertage Pessach 1721. Der Mangel an Nachrichten vor diesem Jahre erklärt sich durch die Wirren der Tarnogroder Conföderation und deren unglückselige Folgen, vgl. Kaufmann, Monatsschrift für Gesch. und Wissenschaft des Judentums 1894 S. 184—192, meine Gesch. der Juden in Lissa S. 303 f. 6) Asygnacya? vgl. oben S. 14 Anm. 2. 7) Ueber Staatssteuern in Polen s. meine Geschichte der Juden in Lissa S. 98. 8) Hier soviel wie אי אפשר; vgl. Aruch s. v. סג Nr. V. 9) Zur Zeit war Lissa Vorort der grosspolnischen Judenschaft und überragte Posen, vgl. meine Geschichte der Juden in Lissa S. 47 ff.