Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1903-01-01 · (I.) 1903 - 5664 (1903) · page 324

318 dies noch mehr durch die klare Darstellung und eine Reihe bis jetzt ungekannter oder nur mangelhaft bekannter Gutachten aus der Geonimperiode, die es enthält. Wie wertvoll ein solches Werk auch für die Kenntnis der jüdischen Geschichte ist, möge folgende interessante Stelle zeigen. Wie sehr noch vor 800 Jahren die Karäer als eine Macht gefürchtet wurden, die durch ihre Gemeindegründungen in Nordafrika der europäischen .ludenheit nahegerückt, diese schädlich beeinflussen konnte, erkennt man aus dem Bestreben, alles mit den weitgehendsten Mitteln zu bekämpfen, was auch nur im geringsten auf karäische Neigungen hätte schliessen lassen, oder karäische Ansichten hätte begünstigen können. Bekanntlich sind in der Beobachtung mancher Sabbatvor- Vorschriften die Karäer, eben weil sie die Tradition leugnen, rigoroser als die Rabbaniten; so dulden sie beispielsweise in ihren Häusern weder Licht noch Feuerung am Sabbat, dies hat zur Folge, dass sie sich auch des Genusses warmgehaltener Speisen am Sabbat enthalten. In dieser Beziehung ist nun folgende Stelle des ס‘ העתים interessant: הטמנת חמין תקנה גדולה היא התקינו רבנן משום עונג עזבת שהרי כל ימות החול אוכל אדם תבשיל מכל פנים וחם. ובשבת תקנו חב מים לטמנו מבערב כרי שישתמד המאכל בחמימתו ויהי׳ חם בשבת ואיכא בהא מילתא עונג שבת, ורוב מן ההצונים תלמידי בייתום יהי' אהליהם לנתוץ וירקבו עצמותם אשר הטעו את כל הטועים והזונים אחריהם להטעיתם שהחמין אפור בשבת ותיפח עצמותיהם שהרי המאכל עצמו שיניח אדם מבערב ע״ג גחלים לא אפתה רבותינו אלא מטעם שמא יחתה בגחלים אבל איסור אין בו מן התורה והילכך כל שאינו אוכל חמין בשבת בר נידוי הוא ודרך מינות יש בו וצריך להפרישו מקהל ישראל וכו'. , Die Gereiztheit gegen die Karäer, welche der Verfasser unter den תלמידי בייתום versteht, wie sie sich hier in heftigen Worten Luft macht, zeigt, dass man damals diese Secte noch als eine Macht fürchten musste; und dass man anscheinlich Gleichgiltiges, wie das Geniessen warmgehaltener Speisen am Sabbat, zu einer Pflicht stempelte und das Gegenteil als Abfall brandmarkte, sofern nicht gesundheitliche Rücksichten in Frage kamen, zeigt, dass in manchen Kreisen wirklich karäische Neigungen zu befürchten waren, so dass man in dem Kampfe gegen diese eher zu wenig